ויקיפדיה

כפר מל"ל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ מיזוג הערות אוטומטי, קו מפריד בטווח מספרים, ויקיזציה
שורה 20:
 
==היסטוריה==
 
=== ניסיונות ההקמה הראשונים ===
כפר מל"ל נוסד ב-1912 כ[[מושב#מושב פועלים|מושב פועלים]] על קרקע שנרכשה על ידי [[חובבי ציון]] ב[[אודסה]] וחברת הכשרת היישוב ובנק אפ"ק (לימים בל"ל). היישוב הוקם על חורבות יישוב ערבי בשם '''חיר אל חיא''' (מאורת הנחשים) ושם היישוב ה[[ציונות|ציוני]] הוסב לשם '''עין חי'''. בשנת 1914 הוחלט באספה הכללית של המושב לשנות את שמו לכפר מל"ל על שם [[משה לייב ליליינבלום|משה לייב לילינבלום]] (1910-1843) מראשי חובבי ציון באודסה.
 
לפניו היה במקום יישוב ביזנטי ממנו השתמר בית בד להכנת [[שמן זית]]. [[קובץ:גינת המייסדים כפר מלל.jpg|ממוזער|גינת המייסדים כפר מל"ל]]במאי 1918 גרשו ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] את חברי המושב יחד עם תושבי כפר-סבא לצפון הארץ לקראת העימות הצבאי עם הצבא הבריטי שחנה דרום לירקון. ב-[[19 בספטמבר]] [[1918]] כבש הצבא הבריטי את אזור כפר מל"ל ובהמשך את כל צפון הארץ.
 
הרעיונות בנושא [[מושב העובדים]] היו ידועים והתפרסמו על ידי האגרונום יצחק וילקנסקי וולקני במאמרים בשם "מושבי הפועלים" שהתפרסמו בכתב העת "הפועל הצעיר" בתחילת 1914. במאמרים אלה הביע הכותב, בין היתר, את חששו כי מושבי הפועלים יהפכו במרוצת הזמן לשכונות עירוניות לכן יש להקים מושבי עובדים לעובדי אדמה כי ארץ ישראל זקוקה לחקלאים במשרה מלאה. הוא חזר על רעיונותיו בספרו "בדרך" שפרסם ב-1918. מאוחר יותר, בינואר 1919 פרסם איש הציבור [[אליעזר יפה]] (לימים חבר מושב [[נהלל]]) את החוברת "לייסוד מושבי העובדים" ובה, בין היתר, ארבעת העקרונות העיקריים שעליהם הושתת מושב העובדים הם: א. עבודה עצמית. ב. המושב חייב להיות על אדמת הלאום. ג. עזרה וערבות הדדית.  ד. שיווק משותף של התוצרת ורכש משותף של תשומות חקלאיות.
 
זילברג וחבריו מ[[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], בתמיכת [[המרכז החקלאי]] ([[אברהם הרצפלד]]), ריכזו עוד 12 חברים ממשוחררי [[הגדודים העבריים]] שלחמו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ושניים מפועלי עין-חי (דוד לביא (לבקוביץ) ואברהם וולמן (יצהר)) סה"כ 18 מתיישבים התיישבו ביולי [[1919]] בכפר מל"ל, הפעם במתכונת של [[מושב עובדים]] לפי העקרונות של [[אליעזר יפה]]. עוד באותה שנה, הוחל בעיבוד הקרקע ונבנה צריף משותף ליד הבאר הראשונה מ־[[1912]] ששימש למטבח ו[[אורווה]]. המגרשים חולקו לפי עשרה דונם למשפחה (במקום שני דונם שתוכננו במפת מושב הפועלים). על פי מחקרו של ד"ר יואל פיקסלר'''<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.kfarmalal-museum.co.il/​רקע-היסטורי/|הכותב=יואל פיקסלר|כותרת=מעין-חי לכפר מל"ל|אתר=מוזיאון עין חי - כפר מל"ל|תאריך=}}</ref>''' עולה כי כפר מל"ל היה בפועל מושב העובדים הראשון בעולם, למרות שלא הוכר בזמנו ככזה.
שורה 35 ⟵ 34:
 
=== שיקום היישוב וההתיישבות הרציפה ===
באוקטובר 1921 חזרו החברים לאזור והחלו לעבד את אדמותיהם. מאז החל המושב לשגשג ולהתפתח. בשנים 1932-19281928–1932 הצטרפו למושב 15 משפחות מהיישוב הזמני ג'ידרו שבעמק זבולון.  בשנות ה-30 וה-40 גידלו במושב גם אבטיחים. ב-1937 בוצעה שם הכלאה מקרית בין זן אמריקני בשם צ'ילי לבין זן ערבי בשם באלאדי. התקבל אבטיח חדש ומתוק במיוחד שהיה מבוקש מאוד בשוקי הארץ ובחו"ל ושמו נקבע לאבטיח מללי.  
 
קופת המושב הפכה להיות "בנק עין חי" ב-1924 ששירת את תנועת המושבים כולה. ב-1976 עבר הבנק לרמתיים ופעל שם עד 1986. ב-1924 הוקמה במושב מרפאה שנתנה שירותי רפואה גם ליישובים השכנים. פעילותה נמשכה עד ל-1962.
 
בשנת [[1928]] הורחב המושב בעוד 15 משפחות מג'ידרו{{הערה|[http://www.gshavit.net/site/wordDocs/Tguvot/Nadlan-Rivka.htm ג'ידרו]}} (מהקריות) ובאותו הזמן הופקעו ממנו 2,100 דונם לטובת יישובי הסביבה. היום במושב יש 56 משקים, 150 בתים ו- 350 תושבים.
 
ב־[[1930]] נבנה בית ספר "כפר מל"ל" במבנה דו קומתי לילדי כל האזור ובהמשך המבנה נקרא "הבית הציבורי".
 
בתחילת שנות ה-30 מסרה כפר מל"ל, מסיבות ציוניות, שטחים של אלפי דונמים שהיו ברשותה לטובת הקמת יישובים נוספים מסביב ליישוב<ref name=":4">{{קישור כלליהערה|כתובתשם=http://www.tmoshavim.org.il/index.aspx?id=4456&itemID=5359|הכותב=|כותרת=כפר מל"ל|אתר=תנועת המושבים|תאריך=43}}</ref>.
 
ב־[[1934]] מחלבת כפר מל"ל הוגדלה והפכה להיות מחלבה בבעלות "[[תנובה]]" וקופת המושב הפכה להיות "בנק עין-חי"{{הערה|[https://amudanan.co.il/w/P498928 בנק עין-חי]}} ששירת את תנועת המושבים כולה.
 
ב־1938 נבנה בית הספר היסודי לחינוך ילדי העובדים בשרון ע"ש אהרונוביץ{{הערה|[https://www.dsharon.org.il/index.php/education-youth-and-sports-2/2014-06-08-09-26-16/2016-06-13-09-13-27/2016-06-13-10-04-7 בית הספר היסודי לחינוך ילדי העובדים בשרון ע"ש אהרונוביץ]}} שפעל עד לשנת [[2005]] ומאז הועבר לקריית החינוך של דרום השרון סמוך ל[[נווה ירק]]. החל מ-2011 פועל במתחם בית הספר ה[[אנתרופוסופיה|אנתרופוסופי]].
 
הרחוב הראשי המחבר את כפר סבא עם [[הוד השרון]], ([[כביש 402]]) נקרא רחוב עין-חי. על שם שמו המקורי של כפר מל"ל – "עין חי". במסגרת חגיגות יובל ה-100 של המושב בשנת [[2012]] נחנך במושב [[מוזיאון]] -עין-חי כפר מל"ל{{הערה|[http://kfarmalal-museum.co.il/ מוזיאון עין-חי כפר מל"ל]}} המציג את הרעיון מ"ראשית ההתיישבות כ[[העלייה השנייה|מושב פועלים]] ועד ל[[מושב עובדים]]" והוא משתייך למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל{{הערה|[https://shimur.org/ מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]}}.
 
8 מהבנים הראשונים של היישוב נפלו ב[[מלחמת העצמאות|מלחמת השחרור]] בעת שירותם ב[[פלמ"ח]]<ref name=":42">{{קישור כלליהערה|כתובתשם=http://www.tmoshavim.org.il/index.aspx?id=4456&itemID=5359|הכותב=|כותרת=כפר מל"ל|אתר=תנועת המושבים|תאריך=43}}</ref>.
 
בכפר מל"ל שכנו גם משרדי המועצה האזורית "הירקון" שהוקמה ב-1950. ב-1980, שונה שמה ל"[[מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]]" עקב איחודה עם המועצות האזוריות "מפעלות אפק" ו-"השרון התיכון". ב-2011, עברו משרדי המועצה האזורית לקריית החינוך ליד נווה ירק.
הרחוב הראשי המחבר את מערב כפר סבא עם הוד השרון (כביש 402) נקרא על שמו הראשון של מושב הפועלים - רחוב עין חי. במסגרת חגיגות יובל ה-100 של המושב (כמושב פועלים) בשנת 2012, נחנך בו מוזיאון כפר מל"ל שתפקידו לשמר את מורשת המושב ובו מסמכים, צילומים וחפצים שונים. המוזיאון פועל בחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
 
[[אריאל שרון]] (2014-1928), ראש הממשלה ה-11 של ישראל, הוא יליד המושב. הסופר, העיתונאי ועורך ירחון "השדה" בשנים 1996-19581958–1996 [[יוסף מנחם מרגלית]] (2008-1925) התגורר עם משפחתו במושב כל חייו.
 
ב-[[21 בספטמבר]] [[2019]] נערכה בכפר מל"ל חגיגה לרגל מלאות מאה שנה לייסודו כמושב העובדים הראשון בארץ ישראל.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כפר_מל%22ל"