ראש השנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 2A00:7C40:C290:357:51FF:9710:100A:2E55 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ldorfman |
||
שורה 25:
על פי ה[[מקרא]], היום הראשון של החודש השביעי (הוא [[תשרי]] במניין החודשים המתחיל בחודש [[ניסן]]) הוא [[יום טוב]] שבו שובתים ממלאכה ומקריבים [[קרבן (יהדות)|קרבנות]] מיוחדים. עיקר החג הוא מצוות ה"תרועה" שמוזכרת הן ב[[ספר ויקרא]] והן ב[[ספר במדבר]]:
:{{ציטוטון|דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם '''שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה''' מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה'.|[[S:ביאור:ויקרא כג#כג|ויקרא כ"ג, כ"ג-כ"ה]]}} {{ציטוטון|וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ '''יוֹם תְּרוּעָה''' יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ.|[[S:ביאור:במדבר כט#א|במדבר כ"ט, א'-ו']]}}
[[קובץ:Blowing The Shofar on Rosh Hashanah (4974050267).jpg|250px|ממוזער|תקיעת [[שופר]]]]
===הארכת החג ליומיים בתקופת חז"ל===
בעבר [[קידוש החודש]] היה נעשה על פי [[עדים]] שהעידו ב[[בית דין (הלכה)|בית הדין]] ב[[ירושלים]] על ראיית הירח החדש. מכיוון שלא יכלו לדעת מראש מתי יבואו עדים, חגגו תמיד את ראש השנה ביום הראשון שבו הייתה אפשרות לראיית ה[[מולד הלבנה|מולד]], ואם לא באו עדים באותו יום – חגגו גם את היום הבא. בנוסף, בזמן בית המקדש, אם העדים באו ביום הראשון אך רק בשעה מאוחרת ("מן ה[[מנחה קטנה|מנחה]] ולמעלה"), היו צריכים לחגוג את היום השני גם כן.{{הערה|{{משנה|ראש השנה|ד|ד}}.}} בפועל מסופר שתמיד היו מגיעים עדים ביום הראשון בזמן, כך שבירושלים תמיד חגגו את ראש השנה רק יום אחד.{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|יט|ב}}.}} לעומת זאת, מחוץ לירושלים הייתה מגיעה ההודעה על תחילת החודש באיחור, ולכן תמיד נאלצו לחגוג את ראש השנה במשך יומיים מפאת ה[[ספק (הלכה)|ספק]]. באותה תקופה, ב[[חוץ לארץ]] נאלצו לחגוג גם את כל שאר ה[[חגי ישראל ומועדיו|מועדים]] במשך יומיים, מכיוון שנדרש זמן רב עד שהגיעו השליחים להודיע בדיעבד על זמן קידוש
לאחר המעבר ל[[הלוח העברי|לוח העברי הקבוע]] וביטול קידוש החודש על פי הראייה, המשיכו ב[[חוץ לארץ]] לשמור על [[יום טוב שני של גלויות]] בכל המועדים כדי שלא לשנות מן המנהג.{{הערה|{{ירושלמי|עירובין|ג|ט}}.}} השאלה שהתעוררה הייתה כיצד לנהוג בארץ ישראל: האם להמשיך לחגוג את ראש השנה במשך יומיים, כפי שנהגו בזמן קידוש החודש על פי הראייה, או שבארץ ישראל ניתן לסמוך לגמרי על הלוח הקבוע ולחגוג את ראש השנה ביום [[א' בתשרי]] בלבד.
| |||