מלחמת האזרחים בגואטמלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 114:
הודות לסיוע כלכלי נרחב מארצות הברית, צבא גואטמלה, בעל כוח אדם של 5,000 איש בלבד, פתח במערכה כוללת כנגד המורדים ב[[אוקטובר]] [[1966]] במה שכונה "מבצע גואטמלה". קולונל אראנה אוסוריו הוסמך כממונה על אזור [[זאקפה (מחוז)|זאקפה]]-[[איזבל (מחוז)|איזבל]] ולקח על עצמו את התוכנית ללוחמה בטרור בגיבוי של 1,000 לוחמים בעלי הכשרה מצבא ארה"ב<ref>{{צ-ספר|שם=Counter Insurgency: Lessons from History|קישור=https://books.google.co.il/books?id=RPY_AwAAQBAJ&pg=PR5&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Pen and Sword|שנת הוצאה=2011-07-25|ISBN=978-1-84884-396-7|מחבר=Ian Beckett, John Pimlott|שפה=en|עמ=118}}</ref>. תחת הנהגתו של קולונל אוסוריו, תקפו חוליות משטרה באופן חשאי פעילי FAR רבים, בעיקר במהלך הלילות<ref>(2011) גרג גרנדין ונעמי קליין, עמ' 248</ref>. גם המיליציות החמושות הצטרפו למאבק, כאשר הממשלה התירה להרוג אזרחים שנחשבים למורדים או למשתפי פעולה עם מפלגות השמאל<ref name=":14" />. עד [[1967]], טען צבא גוואטמלה כי פועלים בשורותיו כ-1,800 אזרחים המתנדבים, חלקם כחלק מהמיליציות וחלקם כחלק מגופי הצבא השונים.
 
הצבא הרכיב 'רשימות שחורות' הורכבורבות של משתפי פעולהמתנגדי גרילייםהמשטר חשודיםואנשים ובעליהקשורים נטייהלארגוני קומוניסטיתשמאל, [86] כאשר חיילים ופארמיליטרים עברו בזאקפה ועצרו בשיטתיות חשודים במורדים ובמשתפי פעולה; אסירים נהרגו במקום או "נעלמו" לאחר שנלקחו למחנות מעצר חשאיים לצורך חקירה. [77] בכפרים שהצבא חשד שהם תומכי גרילה, הצבא ריכז את כל מנהיגי האיכרים והוציא אותם להורג בפומבי, ואיים להרוג אזרחים נוספים אם תושבי הכפר לא ישתפו פעולה עם השלטונות. בדו"ח משנת 1976, אמנסטי אינטרנשיונל ציינה הערכות כי בין 3,000 ל -8,000 איכרים נהרגו על ידי הצבא וארגונים צבאיים בזאקפה ובאיזבל בין אוקטובר 1966 למרץ 1968. [61] [87] [88] אומדנים אחרים הציבו את מספר ההרוגים ב -15,000 בזאקפה בתקופת מנדז. [89] כתוצאה מכך, הקולונל אראנה אוסוריו זכה לאחר מכן בכינוי "הקצב של זאקאפה" בשל האכזריות שלו.
 
== קישורים חיצוניים ==