תקיעת שופר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2A02:ED1:F000:17C9:CEFB:AD93:6E3D:386 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי
נריה לוי (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 45:
אצל יהודי ספרד ותימן נהוג להוסיף בסוף התפילה תרועה אחת בודדת וארוכה הנקראת '''תרועה גדולה''' ובכך הם מגיעים לרוב ל-101 קולות. חסידי [[חב"ד]] נוהגים להוסיף בסוף התפילה עוד 40 קולות על אף שהם תוקעים גם בתפילת הלחש, כך שהם תוקעים סך הכל 130 קולות. לעומת זאת, מנהג הספרדים במערב אירופה הוא שלא תוקעים בשופר במהלך תפילת הלחש ולתקוע רק 10 קולות בסוף התפילה ולכן הם תוקעים רק 71 קולות.
 
'''ישנו מנהג עתיק''' לתקוע '''30 קולות''' לפני [[תפילת שחרית]] בלא ברכה. מנהג זה נהוגנהג בעבר אצל חלק [[יהודי תימן]] והיה נהוג בעבר גם בקהילות ספרדיות רבות ביישוב הישן הספרדי בארץ ישראל, במצרים ועוד, אך בשל דרישת חכמי ה[[קבלה]] בוטל המנהג ונשארוגם רקרוב אצלאלו יהודישנהגו תימןלתקוע בתימן ביטלו זאת,כיון שבדורנו בטל הטעם לה.
 
אצל רוב האשכנזים נהוג להאריך בתקיעה האחרונה לאחר כל פרק של 30 תקיעות, ותקיעה זאת נקראת '''תקיעה גדולה'''.