תסמונת טורט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין צורך לקדם סטריאוטיפ בפתיח. מוזכר בהמשך בתיאור. הרחבת הפתיח, והסרת מספר משפטים עמומים בהמשך הערך |
מ מספר מקורות נוספים |
||
שורה 3:
'''תסמונת טוּרֶט''' או '''טוראט''' ('''Tourette Syndrome''' או בקיצור '''TS''') היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית{{הערה|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=364 תסמונת טוראט - הגדרות, מאפיינים ודרכי טיפול - באתר פסיכולוגיה עברית.]}} אשר באה לידי ביטוי ב[[טיק]]ים מוטוריים וקוליים. התסמונת נקראת על שם ה[[נוירולוג]] ה[[צרפת]]י [[ז'ורז' ז'יל דה לה טורט]], אשר אבחן אותה לראשונה בשנת [[1885]].
הסיבות להופעת טיקים אינן ידועות בבירור, אולם מדובר בשילוב בין גורמים [[תורשה|תורשתיים]] וגורמים סביבתיים. הלוקים בתסמונת מדווחים על תחושה מקדימה אופיינית לטיקים הכוללת מתח פנימי או [[דחף (פסיכולוגיה)|דחף]] בלתי נשלט, בעוד שלאחר ביצוע הטיק או סדרת טיקים מורגשת הקלה. למרות התקדמות מסוימת שהושגה בשנים האחרונות, עדיין לא נמצאה תרופה מלאה למצב רפואי זה. עם זאת, קיימות מספר אפשרויות טיפול, תרופתיות
== תיאור ==
שורה 10:
ההפרעה מלווה לעיתים קרובות בהיבטים אישיותיים והתנהגותיים ובמיוחד קווי אישיות [[הפרעה טורדנית-כפייתית|אובססיבית-קומפולסיבית]] (Obsessive Compulsive Behavior), ב[[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעות קשב]] עם היפראקטיביות או בלעדיה ([[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|ADHD]]), בקושי בשליטה בדחפים ובהתפרצויות זעם משולבות במקרים רבים בחרדות ובקשיים התנהגותיים נוספים.
התסמינים הראשוניים מופיעים לרוב בגיל הילדות. הטיקים המוטוריים מופיעים בדרך כלל בין גיל 3 ל-8, מספר שנים לפני הופעת הטיקים ה[[קול]]יים. מהלך הופעת הטיקים הוא בדרך כלל גלי, כלומר החמרה והטבה לסירוגין בעוצמה ובתדירות. ההחמרה מגיעה לשיאה בתחילת העשור השני לחיים, וברוב החולים מורגשת הקלה משמעותית לקראת סוף ההתבגרות. עם זאת, אצל המתמודדים עם מצב רפואי זה גם בבגרות עלולים להתווסף תסמינים קיצוניים יותר של התנהגות אלימה, הכוללים טיקים מוטוריים הגורמים לפציעה עצמית, כמו הכאה או [[נשיכה]] עצמית, וטיקים קוליים הנושאים תוכן מילולי גס, קללות ועלבונות כלפי אחרים. תופעות אלו מופיעות במקרים קיצוניים בלבד ובקרב אחוז קטן מהחולים
הופעת הטיקים מושפעת ממספר גורמים הכוללים לחץ פסיכוסוציאלי ב[[חיי היומיום]], [[חרדה]], התרגשות ועייפות. דווקא פעילויות הדורשות קשב ושליטה מוטורית עדינה, כמו קריאה בקול, נגינה, ועיסוק ב[[ספורט]], מעלימות לעיתים את הטיקים באופן זמני. ה[[נוירולוג]] [[אוליבר סאקס]] תיאר מקרים של [[כירורג|מנתחים]] המתמודדים עם טורט, שתופעת הטיקים אצלם נעלמת כליל בזמן בו הם עצמם מנתחים. בזמן [[שינה]] הטיקים אינם מתרחשים כלל. במחקרים על שנתם של המתמודדים עם טורט נתגלה כי אצל רבים איכות השינה ירודה.
שורה 32:
== אפידמיולוגיה ==
תסמונת טורט והפרעות טיק מוטוריות וקוליות אחרות מתגלות בכל רחבי העולם, לכן הסברה היא כי הן אינן תלויות [[תרבות]].
== גורמים ==
שורה 53:
אף על פי שטורט אינה מסכנת חיים, עלולים הטיקים להיות מתישים וכואבים. בנוסף, מרבית המתמודדים עם טורט מתמודדים גם עם הפרעה כפייתית טורדנית, בהפרעת קשב וריכוז. הפרעות שכיחות נוספות בקרב ילדים עם טורט הן [[דיכאון קליני|דיכאון]], [[הפרעת חרדה|הפרעות חרדה]], הפרעות התנהגות, ליקויי למידה והפרעות שינה. מהניסיון הקליני המצטבר עולה כי הגורמים הקובעים את עוצמת הסבל של החולה ואת רמת תפקודו אינם רק תדירות הטיקים או עוצמתם. כמו לגבי רוב המחלות הכרוניות, גם כאן תפקוד המשפחה, מנת המשכל של הילד ואיכות הסתגלותו החברתית הם בין הגורמים המשפיעים ביותר על רווחת הילד לטווח ארוך.
תסמונת טורט היא ליקוי בריאותי המתבטא בדפוס התנהגותי הגורם ללוקה להיות שונה מהנורמה, ולאי-נעימות חברתית. אין זה נדיר לפגוש ילדים המתמודדים עם טיקים קשים אשר מתפקדים היטב חברתית ולימודית, ולעומתם ילדים עם טיקים קלים יחסית המתמודדים עם מצוקה נפשית או בפגיעה ניכרת בתפקוד. אחת הסוגיות העיקריות היא באיזו מידה מנגנוני ההתמודדות הרגשיים של הילד עומדים בפני הפגיעה של הטיקים בדימוי העצמי. לעיתים השיא בחומרת הטיקים מתרחש דווקא ב[[גיל ההתבגרות]], כשחשיבותה הרגשית של דימוי הגוף גבוהה ביחס לגילאים אחרים. במקרים מסוימים הלוקים בתסמונת טורט נתפסים בעיני הסביבה
== טיפול ==
|