אנדרו קארד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: הרחבה |
←ביוגרפיה: הרחבה |
||
שורה 43:
למגזר הפרטי פנה בימי נשיאות [[ביל קלינטון]]. בין השנים 1998-1993 היה קארד [[נשיא]] ו[[מנכ"ל]] התאחדות יצרני הרכב האמריקאית, איגוד [[מסחר]] שמרכיביו היו [[קרייזלר]], [[פורד]] ו[[ג'נרל מוטורס]]. ההתאחדות התפרקה בדצמבר [[1998]]. משנת [[1999]] ועד לבחירתו כ[[ראש סגל הבית הלבן]] של הנשיא [[ג'ורג' ווקר בוש]], היה קארד [[סגן נשיא]] ליחסים ממשלתיים בתאגיד ג'נרל מוטורס. קארד ניהל את פעילויות התאגיד מול השלטונות ה[[בין-לאומי]]יים, הפדרליים, ה[[מדינות ארצות הברית|מדינתיים]] והמקומיים וייצג את ג'נרל מוטורס בנושאי [[מדיניות ציבורית]] בפני [[הקונגרס של ארצות הברית]] והממשל הנשיאותי.
בשנת [[2000]], לקראת [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000|הבחירות לנשיאות באותה שנה]], התבקש קארד בידי [[מושל טקסס]] [[ג'ורג' ווקר בוש]] לנהל את כינוס [[הוועדה הרפובליקנית הלאומית]] ב[[פילדלפיה]]. ב-[[26 בנובמבר]] [[2000], לאחר ניצחונו של בוש בבחירות לנשיאות, מונה קארד ל[[ראש סגל הבית הלבן]] של [[הנשיא הנבחר של ארצות הברית]]. קארד נכנס לתפקיד באורח רשמי עם [[השבעת נשיא ארצות הברית|השבעתו]] של בוש ב-[[20 בינואר]] [[2001]].
קארד חבר ב[[דירקטוריון|מועצת המנהלים]] של [[יוניון פסיפיק]]. ב-[[27 ביולי]] [[2006]] הכריזה יוניון פסיפיק כי קארד נבחר לדירקטוריון, ובכך התרחב מספר חברי המועצה לעשרה חברים. הוא גם יועץ בכיר בחברת יחסי הציבור פליישמן-הילארד (FleishmanHillard).
| |||