עשרה בטבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: ניסוח |
|||
שורה 37:
על פי [[הלוח העברי]] הנוהג כיום, עשרה בטבת הוא היחיד מבין התעניות שיכול לחול ביום שישי, והדבר קורה בכ-20.1% מהשנים (בשנים מסוג [[שנת השא|השא]], [[שנת השג|השג]], [[שנת זחא|זחא]], [[שנת זחג|זחג]]). כאשר התענית חלה ביום שישי, יש דעות ב[[תנאים]]{{הערה|{{בבלי|ערובין|מא|א}}}} וב[[ראשונים]]{{הערה|ראו שו"ת [[יחווה דעת]], חלק א, סימן פ}} שהתענית מסתיימת מעט לפני כניסת השבת, כדי לאפשר לאכול מקודם כך שלא להיכנס לשבת בהרגשה רעה - "שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה". בפועל מקובל לנהוג כדעות החולקות ואוסרות לסיים את התענית לפני [[צאת הכוכבים]]{{הערה|הגהת ה[[רמ"א]] על ה{{שולחן ערוך|אורח חיים|רמט|ד}}; [[עובדיה יוסף]], שו"ת [[יביע אומר]], חלק ו, אורח חיים סימן לא}}. דין נוסף נוגע לסדרי [[תפילת מנחה]] בעשרה בטבת שחל ביום שישי: המנהג המקובל הוא ש[[קריאה בתורה|קוראים בתורה]] בפרשת "ויחל" כמו בתענית רגילה, אבל כמו בכל מנחה של יום שישי לא אומרים [[תחנון]]{{הערה|שם=אורחחייםתקנ|1=רבי [[יוסף קארו]], [[בית יוסף]], [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]], סימן תקנ}}, ולכן לא אומרים בתפילת מנחה את תחינות [[תפילת אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]] שנלוות בהרבה קהילות אל התחנון בימי צום{{הערה|[[ערוך השולחן]], אורח חיים, סימן תקנ, סעיף ב}}.
על פי [[הלוח העברי]] הנוהג כיום, התאריך י' בטבת לא יכול לחול ביום שבת עצמו. עם זאת, ה[[אבודרהם]] כתב שבניגוד לכל שאר הצומות שחיובם [[מדרבנן]], אילו עשרה בטבת היה חל בשבת, התענית הייתה דוחה את השבת ולא נדחית ליום אחר. טעמו של האבודרהם הוא פסוק ביחזקאל בו נאמר לגבי עשרה בטבת הביטוי "עצם היום הזה"{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|כד|ב}}}}, כפי שנאמר ב[[תורה]] לגבי [[יום הכיפורים]] שדוחה שבת{{הערה|אבודרהם, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&pgnum=189 סדר תפילת התעניות]}}. לעומת זאת, ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|זמנים|תעניות|ה|ה}}.}} ו[[רש"י]]{{הערה|במסכת {{בבלי|מגילה|ה|א}}}} כתבו שהתענית נדחית כשאר התעניות. רבי [[יוסף קארו]] כתב ב[[בית יוסף]] על דברי האבודרהם האלו: "לא ידעתי מניין לו זה"{{הערה|שם=אורחחייםתקנ}}.
==אירועים נוספים המוזכרים בעשרה בטבת==
| |||