הבדלים בין גרסאות בדף "זכריה בן יהוידע"

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
{{אישיות תנ"כית
| תמונה = [[קובץ:Zkharia Tomb.JPG|מרכז|200px]]
| כיתוב = "[[קבר זכריה]]" מצבת קבורה ב[[הר הזיתים]] מ[[תקופת בית שני]], אותה מייחסת המסורת לזכריה
| סיבת המוות = הוצאה להורג
| מקום קבורה = [[קבר זכריה]]
'''זְכַרְיָה''' ([[המאה ה-9 לפנה"ס]] – [[המאה ה-9 לפנה"ס]]) מתואר ב[[מקרא]] כבנו של [[יהוידע הכהן]], בתקופת [[יואש (מלך יהודה)|יואש]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]]. [[דיין (משפט עברי)|דיין]] ו[[נביא]] שהוצא להורג לאחר שהוכיח את המלך ואת שרי יהודה על מעשיהם שנשתנו לרעה.
 
מסורת עממית מייחסת את מקום קבורתו למונומנט אבן, "נפש", מתקופת בית שני בעמקב[[עמק יהושפט|עמק קדרון]] אשר למרגלות [[הר הזיתים]], הידוע בשם [[קבר זכריה]].
 
==מעשה הריגתו ונסיבותיו==
הכתוב בדבריב[[דברי הימים]] מספר על כפיות הטובה של יהואש לאחר מות יהוידע. כאשר זכריה בן יהוידע אמר דברי תוכחה כנגד מעשיהם הרעים של יואש ושריו, ציווה הלה והוציאוהו להורג.
{{ציטוט|
תוכן=וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם. וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הָ[[אשרה (אלה)|אֲשֵׁרִים]] וְאֶת הָ[[עבודה זרה|עֲצַבִּים]], וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת. וַיִּשְׁלַח בָּהֶם [[נביא|נְבִאִים]] לַהֲשִׁיבָם אֶל ה', וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ. <BR> וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת '''זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן''', וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם, וַיֹּאמֶר לָהֶם: כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים, לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְו‍ֹת ה'? וְלֹא תַצְלִיחוּ, כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם! וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בַּחֲצַר בֵּית ה'. וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ, וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ; וּכְמוֹתוֹ אָמַר: יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ.|
מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|כד|יז|כב}}}}
 
"וּכְמוֹתוֹ אָמַר: יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ" - לפני מותו של זכריה, אמר וביקש מאת ה' שיתבע את דמו וינקום את נקמתו. נקמת דמו של זכריה מיואש המלך מוזכרת כמה פסוקים אחר כך. הכתוב מספר, מיד לאחר סיפור הריגת זכריה, שעלה חיל [[ארם]] על [[ממלכת יהודה|יהודה]] ו[[ירושלים בתקופת בית וירושליםראשון|ירושלים]]. הארמים פגעו והרגו רבים משרי העם ומפשוטי העם, ולקחו שלל ל[[דמשק]]. הכתוב מציין שזה אירע "כי עזבו את ה' אלוהי אבותיהם". כשחיל ארם עזב את ירושלים, נותר המלך יואש פצוע:
{{ציטוט|
תוכן=וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ, כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים, הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי{{הערה|1=יש מפרשים, ש"בני" בלשון רבים משמש במובן של בן יחיד, כמו (בראשית מו, כג) "ובני דן חושים". פירוש אחר - יש בפסוק זה רמז להריגת שאר בני יהוידע יחד עם זכריה ([[רד"ק]]).}} יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד, וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים. וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו: זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית, וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית{{הערה|1=במדרש ([[מכילתא]] בשלח מסכתא דעמלק א) נאמר: יבואו אלה כפויי טובה (צאצאי עמון ומואב, שבבוא ישראל במדבר סירבו לאפשר להם מעבר בארצם, ובכך כפרו בטובה שעשה אברהם עם אביהם, [[לוט]]; ראו גם [[דברים]] כג, ה), ויפרעו מן יואש כפוי טובה.}}.|
1,030

עריכות