יוסף בירדוגו (רבאט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
סנסן ליאיר (שיחה | תרומות) |
||
שורה 6:
== לימודו ==
רבי יוסף בירדוגו הרביץ תורה ברבים, וכנראה שאף החדיר לרבים את חשיבות לימוד ה[[תלמוד]]{{הערה|הקדמת הרב פרופ' [[משה עמאר (פרופסור)|משה עמאר]] לספר 'דברי יקותיאל' עמוד 16.}}. בין תלמידיו הגדולים נמנים [[דוד צבאח|הרב דוד צבאח]], והרב [[חיים יקותיאל בירדוגו]], רבני מרוקו ובפרט רבני עירו התכתבו איתו בפסקי דין, והתיידדו עימו{{הערה|עיין בספרי חביריו: 'פעמוני זהב', 'קרני רא"ם' ל[[רפאל אנקווה|רבי רפאל אנקווה]], 'שושנים לדוד' לרבי דוד צבאח, 'דברי שלום' לרבי שלום משאש, 'עדות ביעקב' אבן העזר סימן ע"ט ל[[רבי יעקב בירדוגו]], ועוד. ובקדמה לספר 'יבין שמועה'.}}.
היה ידוע מאוד כמעיין גדול בלימוד הגמרא, וכפי שמעיד עליו גיסו רבי מסעוד צבאח במכתבו לבנו{{הערה|שם=הערה מספר 20180721222126:1|מכתב זה נמצא במבוא של הספר "שושנים לדוד" מהדורה חדשה בהוצאה מאת [[משה עמאר (פרופסור)|הרב פרופ' משה עמאר]].}}: {{ציטוטון|כי אין דבר שמחדד את השכל כמו התלמוד, הרי היית רואה הרב דודך רבי יוסף בירדוגו אפילו שהיה גברא רבה אפילו הכי היה צריך ללמוד בכל יום גמרא}}.
שורה 12:
וכן העיד עליו [[רפאל אנקווה|רבי רפאל אנקווה]] [[רב ראשי|הרב הראשי]] ל[[מרוקו]] הראשון{{הערה|בתשובתו לרבי דוד צבאח, ועיין עוד בספרו "קרני רא"ם" סימן צ"ט.}}, והרב דוד צבאח במכתב שבספרו 'שושנים לדוד'{{הערה|שם=הערה מספר 20180721222126:1}}: {{ציטוטון|וטעמתי מפי קדוש טעמה של תורה, עיון וסברא, פה מפיק מרגליות, הוא היה אומר טוב ללמוד שני שורות בעומק וסברא מללמוד הרבה דפים במהרה, וזהי דרך ישרה, דרכה של תורה}}. רבי יוסף נודע בין חכמי דורו כמעמיק ו[[סיני ועוקר הרים|חריף]] באופן יוצא מן הכלל.{{הערה|כמו שמעידים המכתבים הנ"ל, ועינו בעוד מכתבים, בהקדמתו של הרב פרופ' [[משה עמאר (פרופסור)|משה עמאר]] לספר דברי יקותיאל עמוד 17.}}
רבי יוסף הטביע את חותמו בכמה וכמה פסקי דין בכל [[שולחן ערוך|ארבעת חלקי השולחן ערוך]], שעליו הסתמכו:
== רבנותו ==
דומה שרבי יוסף התמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בסביבות שנת [[ה'תר"ל]], מכיוון שהתאריך הקדום שהשתמר בתשובותיו הוא מחורף תר"ל.{{הערה|וחתום עמו ראשון: רבי אברהם צבע. }} עם התמנותו כדיין לא הפסיק את הרבצת התורה בישיבה.{{הערה|כמו שאפשר ללמוד מתשובתו של רבי רפאל אנקווא בספרו קרני רא"ם סימן קא. ובספר 'יבין שמועה' ח"ב סימן ה'.}} כיהן כדיין עם [[יששכר אצראף|רבי יששכר אצארף]]{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093823:0|יבין שמועה, ח"ב שו"ת סימן י"ג, עמ' ע"ב.}} ורבי [[אברהם צבע]].{{הערה|יבין שמועה, ח"ב סימן י"א, עמ' נח.}} כאשר רבי אברהם משמש כאב בית הדין.
לאחר פטירת רבי אברהם צבע, כיהן כאב בית דין ב[[רבאט]], בסביבות [[ה'תר"ן]].{{הערה|ולאחר כמה חודשים נפטר.}} התקין תקנות בעירו, היה ידוע כבקי ב[[טרפה|דיני טריפות]]{{הערה|כך העיד בספר 'ויען אברהם' לרבי אברהם ריווח. ועיינו עוד בהקדמת הפרופ' משה עמאר ל'דברי יקותיאל' עמוד 17.}}, כמו כן נמנה מבין 'מסדרי ה[[גט|גיטין]]'. רבי יוסף מעיד{{הערה|שם=הערה מספר 20190119093823:0}} ששימש את הרב
== פטירתו ==
| |||