מערכת שיווי המשקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד קישורים לדפי פירושונים
שורה 36:
 
== הערכת שיווי המשקל ==
הערכה של יכולת שיווי המשקל של אדם יכולה להעשות באמצעים פשוטים כמו מדידת הזמן בו יכול הנבדק לעמוד על רגל אחת, או לעמוד על בסיס צר כמו על קצות הבהונות או על [[קורה]]. בדיקות כאלו מבוצעות בקליניקה באופן תדיר.

קיימת גם הערכה מדויקת יותר של שווי המשקל, קרי של יציבות הגוף וזו קרויה לפעמים [[פוסטורוגרפיה]] (posturography). הכוונה איננה לבדיקת יציבה (הגדרת יציבה, בערך "יציבה") אלא, לבדיקת היציבות, כלומר להערכה של שווי המשקל של הגוף. הבדיקה נעשית בדרך כלל בעמידה כאשר הנבדק עומד יחף בעמידה טבעית. בעמידה זו משקל הגוף מחולק שווה בין שתי הרגליים כאשר כ2/3 ממשקל הגוף מועמס על החלק האחורי של כפות הרגליים (העקבים) ו1/3 – על קדמת כף הרגל. גוף האדם העומד אינו סטטי אלא נע לפנים ולאחור ומצד לצד בדגםבאופן הדומה לסיפרה 8. תנודות אלו קרויות לעיתים ניד יציבתי (postural sway). ערכו של מדד זהשיווי של '''יציבות''' הגוףהמשקל נגזר ממדידות של מרכז הלחץ על הרצפה. הללו מורות שבאנשים בריאים מבוגרים עד גיל 30 משרעת התנודות במישור הקדמי- אחורי היא כ12כ-12 מ"מ ובמישור הצידי – כ8כ-8 מ"מ. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Daniela Ohlendorf , Charlotte Doerry Vanessa Fisch , Sebastian Schamberger , Christina Erbe , Eileen M Wanke , David A Groneberg|שם=Standard reference values of the postural control in healthy young female adults in Germany: an observational study|כתב עת=BMJ Open|כרך=9(6)|שנת הוצאה=2019|doi=doi: 10.1136/bmjopen-2018-026833}}</ref> קיימים סטנדרטים למשרעת ולתדירות תנודות אלו בהתאם למין, בגילים שונים ובמצבי בדיקה שונים. עלייה במשרעת התנודות עם ההזדקנות היא טבעית ומלמדת על ירידה ביכולת לשמור על שיווי המשקל. עליה במשרעת התנודות בתנאים של ראות לקויה או בעצימת עיניים גם היא טבעית מלמדת על החשיבות של מערכת הראייה בשמירת יציבות הגוף. גם עמידה על בסיס צר, על משטחים לא יציבים (קורה, סירה, נדנדה) על משטח בעל מרקם רך (חול, ספוג) יגרמו לעליה במשרעת התנודות.
 
בני האדם שונים זה מזה ביכולת לשמור על שיווי המשקל. שיווי המשקל בכל אדם עשוי להשתפר כתוצאה מעיסוק חוזר במטלות המאתגרות את שיווי המשקל (לולינות, טיפוס) וכן מאימונים מכוונים למטרה זו. בפתולוגיות שונות תיתכן הפרעה ביכולת השמירה על שווי המשקל החיוני לחיי היום-יום. הערכה כמותית (פוסטורווגרפית) של הפרעה כזו נעשית באמצעות מכשירי מדידה שונים. בחלקם, המדידה מבוססת על מדידת התנועתיות של מרכז הלחץ של הגוף על הרצפה בתנאים שונים במשך מספר שניות או דקות; באחרים - על מדידה ישירה של תנועות מרכז הכובד. המדידות הכמותיות מאפשרות הערכה מדויקת של שווי המשקל בנקודת זמן מסוימת ואת השינויים החלים בו במדידות חוזרות לאורך זמן .