מערכת שיווי המשקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ ←‏הערכת שיווי המשקל: תיקון קישורים
שורה 38:
 
== הערכת שיווי המשקל ==
הערכה של יכולת שיווי המשקל של אדם יכולה להעשות באמצעים פשוטים כמו מדידת הזמן בו יכול הנבדק לעמוד על רגל אחת, או לעמוד על בסיס צר כמו על קצות הבהונות או על [[קורה (התעמלות)|קורה]]. בדיקות כאלו מבוצעות בקליניקה באופן תדיר.
 
קיימת גם הערכה מדויקת יותר של שווי המשקל וזו קרויה לפעמים [[פוסטורוגרפיה]] (posturography). הבדיקה נעשית בדרך כלל בעמידה כאשר הנבדק עומד יחף בעמידה טבעית. בעמידה זו משקל הגוף מחולק שווה בין שתי הרגליים כאשר כ2/3 ממשקל הגוף מועמס על החלק האחורי של כפות הרגליים (ה[[עקב (איבר)|עקבים]]ים) ו1/3 – על קדמת כף הרגל. גוף האדם העומד אינו סטטי אלא נע לפנים ולאחור ומצד לצד באופן הדומה לסיפרה [[8]] כך ש[[מרכז לחץ|מרכז הלחץ]] ו[[מרכז הכובד]] תונדים. תנודה זו מכונה ניד יציבתי (postural sway) וקיימים סטנדרטים ל[[משרעת]] ול[[תדירות]] התנודה התקינה של אדם בהתאם למין, גיל ומצב הבדיקה.
 
אנשים בריאים מבוגרים עד גיל 30 משרעת התנודות במישור הקדמי- אחורי היא כ-12 מ"מ ובמישור הצידי – כ-8 מ"מ. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Daniela Ohlendorf , Charlotte Doerry Vanessa Fisch , Sebastian Schamberger , Christina Erbe , Eileen M Wanke , David A Groneberg|שם=Standard reference values of the postural control in healthy young female adults in Germany: an observational study|כתב עת=BMJ Open|כרך=9(6)|שנת הוצאה=2019|doi=doi: 10.1136/bmjopen-2018-026833}}</ref> עלייה במשרעת התנודות עם ההזדקנות היא טבעית ומלמדת על ירידה ביכולת לשמור על שיווי המשקל. עליה במשרעת התנודות בתנאים של ראות לקויה או בעצימת עיניים גם היא טבעית מלמדת על החשיבות של מערכת הראייה בשמירת יציבות הגוף. גם עמידה על בסיס צר, על משטחים לא יציבים (קורה, סירה, נדנדה) על משטח בעל מרקם רך (חול, ספוג) יגרמו לעליה במשרעת התנודות.
 
בני האדם שונים זה מזה ביכולת לשמור על שיווי המשקל. שיווי המשקל בכל אדם עשוי להשתפר כתוצאה מעיסוק חוזר במטלות המאתגרות את שיווי המשקל ([[לוליינות]], [[טיפוס (ספורט)|טיפוס]]) וכן מאימונים מכוונים למטרה זו. בפתולוגיות שונות תיתכן הפרעה ביכולת השמירה על שווי המשקל החיוני לחיי היום-יום. הערכה כמותית (פוסטורווגרפית) של הפרעה כזו נעשית באמצעות מכשירי מדידה, במדידות חוזרות לאורך זמן.
 
==ראו גם==