תנועת ההתעוררות העיראקית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←יחסים עם הממשלה העיראקית ושילובם במנגנוני המדינה: כך נהוג לקשר לערך בויקיפדיה האנגלית |
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ויקיזציה |
||
שורה 1:
'''תנועת ההתעוררות העיראקית''' (
==התפתחות היסטורית==
שורה 9:
==שיתוף פעולה תקדימי עם ארצות הברית==
עם שינוי המדיניות של התנועה וחבירתה לכוחות האמריקאיים, ארצות הברית החלה לספק לתנועה כסף, אימונים ואף נשק,{{הערה|1=Chamoun, p.41.}} בטענה כי לשני הצדדים ישנם אינטרסים משותפים בדמות הפחתת האלימות בעיראק והצלתה מפני אל-קאעדה. שיתוף הפעולה התקדימי בין המיליציה הסונית והאמריקאים הלך והעמיק, ושיאו הגיע במבצע
הכוחות האמריקאיים השכילו להבין שסיכויי הצלחתם יגדלו אם יעבדו בשיתוף פעולה עם הסונים המקומיים ועם הממשלה העיראקית נגד אל-קאעדה, שכן בכך גם יצמצמו את כמות מתנגדיהם.{{הערה|1=David Petraeus, "How We Won in Iraq?"}} בתוך כך, ארצות הברית מימנה מיליציות מקומיות ותמכה בהן, ובכלל זאת גם בחברי תנועת ההתעוררות העיראקית, וזאת על מנת שיסייעו לה במלחמה נגד אל-קאעדה.{{הערה|1= "US bribe insurgents to fight Al-Qaeda," The Times, September 9, 2007, https://www.thetimes.co.uk/article/us-bribe-insurgents-to-fight-al-qaeda-hzdzkz5n03j}} הצלחת שיתוף הפעולה הניסיוני עם תנועת ההתעוררות במחוז אל-אנבאר הביאה למוטיבציה של האמריקאים לתמוך בתנועות עיראקיות דומות, סוניות ושיעיות כאחד, ברחבי עיראק כולה.
חוקרים רבים מייחסים כיום את ההפחתה הניכרת באלימות בעיראק בשנים
==יחסים עם הממשלה העיראקית ושילובם במנגנוני המדינה==
שורה 23:
==התפרקות התנועה==
שיתוף הפעולה עם ארצות הברית הביא את תנועת ההתעוררות העיראקית לשיאה, אך עם תחילת נסיגתם של הכוחות האמריקאיים, החלה התנועה מאבדת מהדומיננטיות שלה. על אף תרומתה המשמעותית להפחתת האלימות בעיראק בין השנים
למרות ההתחייבויות הרשמיות של הממשלה לשלב את לוחמי התנועה במנגנוני הביטחון הלאומיים, התוכניות הללו לא יושמו, וטורפדו בשיטתיות על ידי בכירים שיעים שכיהנו בתפקידי מפתח בממשלה שנשלטה בידי רוב שיעי.{{הערה|1=Derek Harvey and Michael Pregent, "Who's to blame for Iraq crisis," CNN, June 12, 2014 https://edition.cnn.com/2014/06/12/opinion/pregent-harvey-northern-iraq-collapse/}} במבחן המציאות, הן מדיניות הדחיקה של ממשלת הרוב השיעית והן התפשטותו המהירה של [[המדינה האסלאמית|דאעש]] במחוז אל-אנבאר בקיץ 2014 הביאו להיעלמותה המוחלטת של תנועת ההתעוררות מן הזירה העיראקית.{{הערה|1= Mark Chamoun, "The Why and How of the Anbar Awakening: Its Rise and Fall," Journal of Near and Middle Eastern Civilizations, 12 (2020), pp.42}}
|