איקונוגרפיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: הוספת ספר חשוב בנושא
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:El Greco 035.jpg|ממוזער|שמאל|200px|'''לוקאס הקדוש בדמות צייר''' (1608), ציור מאת [[אל גרקו]]. על פי המסורת [[נצרות|הנוצרית]] נחשב [[לוקאס הקדוש]] לאיקונוגרף ולצייר הראשון של [[מרים, אם ישו]].]]
 
'''איקונוגרפיה''' ('''הַסְמָלָה חָזוּתִית''' על פי החלטת [[האקדמיה ללשון העברית]]; מ[[יוונית]]: εικόνα - דימוי, דמות; γραφή - כתיבה) הוא מחקר [[סמל|הסמלים]], הדימויים ואופני התיאור באמנויות השונות בתקופה מסוימת. לעיתים מתמקד המחקר בסמלים של [[אמן (אמנות)|אמן]] יחידני. האיקונוגרפיה מהווה חלק מרכזי בחקר [[תולדות האמנות]] ומהווה את אחת השיטות לניתוח יצירה אמנותית ולתאור ההיסטוריה של אמנות. חקר האיקונוגרפיה מתבצע לרוב אל מול מקורות אחרים כגון [[ספרות]], או מקורות [[היסטוריה|היסטוריים]].
 
האיקונוגרפיה הנוצרית כוללת מילון חזותי של סמלים המציינים אישים ומאורעות שונים מכתבי הקודש ומן המסורת. לפי מילון זה לכל דמות יש '''[[אטריבוט (אמנות)|אטריבוט]]''' אחד או יותר, כלומר מנח גופני מסוים (כריעה, הנפת יד), חפץ מסוים (פרח, צלב, טבעת, חרב, גולגולת וכדומה) או דמות-לווי (מלאך, ילד, קבצן) המאפיינים את הדמות או את ההקשר הספרותי ומאפשרים לזהות אותם באופן מיידי. כך יכולים גם [[אנלפבתיות|אנלפביתים]] "לקרוא" ציורים ולהבין את הסיפור אותו הם מתארים.
 
ב[[אמנות ימי הביניים|באמנות ימי הביניים]] למשל, מהווים תאורים מן [[הברית החדשה]] מקור איקונוגרפי ליצירות אמנות שונות. גם תיאור דמות באמצעות אופן תיאורו של בגד או אביזר ביצירה הם חלק מתחום האיקונוגרפיה כך לדוגמה באמנות הנוצרית, מסמל הבגד הכחול והאדום של [[מריה, אם ישו]], את השילוב בין רוחניות לבין גשמיות. דוגמה נוספת למחקר איקונולוגי ניתן למצוא בסוגת הציור [[ואניטאס]]. לשם הבנת סוגה זו יש להבין את המקורות התאולוגיים הנוצריים שעיצבו את היחס אל המוות בתרבות הנוצרית.
 
==ראו גם==
שורה 12 ⟵ 11:
==לקריאה נוספת==
*[[ארווין פנופסקי|פנובסקי, אירווין]], "איקונוגרפיה ואיקונולוגיה - הקדמה", בתוך: [[זיוה עמישי-מייזלש|ז. עמישי-מייזליש]], '''מבוא כללי לתולדות האמנות''', הוצאת [[אקדמון]], ירושלים, 1976
* (תרגום נוסף לאותו הטקסט) פאנופסקי, ארווין, '''איקונוגרפיה ואיקונולוגיה: מבוא לחקר אמנות הרנסאנס''', תרגם [[אביעד שטיר]], בתוך: '''[[המדרשה (כתב עת)|המדרשה]]''', גיליון 12, סתיו 2009.
*'''[[אפי זיו]], '''הצופן הנוצרי באמנות''', כנרת, זמורה-ביתן, דביר – מוציאים לאור בע"מ, 2015
 
==קישורים חיצוניים==