אלי גבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28:
פלוגתו של גבע סופחה במלחמה ל[[חטיבה 188]]. בין היתר לחם גבע בקרב הבלימה באזור מוצב 116, בו השמידה פלוגתו גדוד סורי ממוכן על כל ארבעים הטנקים והנגמ"שים שכלל{{מקור}}.{{הערה|[[אורי מילשטיין]] כותב על פלוגתו של גבע: "לחמה ביומיים הראשונים תחת פיקוד חטיבה אחרת ותרומתה הייתה שולית". ראו {{דבר|אורי מילשטיין|מי הוציא את הערמונים|1983/09/23|03200}}}} ביום שני, 8 באוקטובר, לחם גבע תחת פיקודו של המג"ד [[חיים ברק]] באזור סינדיאנה ו[[נאפח]]. לאחר שהמג"ד נפצע ופונה ופלוגתו סבלה מאבדות כבדות, עלה בקשר מול [[יאנוש בן גל]] ושאל אותו מה לעשות. בן גל, שלא היה מודע לתמונת המערכה באזור נאפח, אמר לגבע לחבור אליו בגזרה הצפונית.{{הערה|{{דבר|אורי מילשטיין|מי יתעקש יותר?|1983/09/30|03300}}}} ביום שלישי בבוקר, בעת שהטנקים שלו התחמשו, נשלח גבע בבהילות לסייע בלחימה ב[[קרב עמק הבכא]] והשתתף בבלימת הסורים.{{הערה|{{דבר||עמק הבכא|1983/10/07|03900}}}} לאחר מכן עמד בראש פלוגתו ב[[קרב ההבקעה לסוריה ב-11 באוקטובר 1973|קרב ההבקעה לסוריה]]. במהלך הקרב על [[מזרעת בית ג'אן]] סייעה פלוגתו של גבע ללוחמי [[גדוד 12 (ברק)]] של [[חטיבת גולני]]. הכוח המשולב הדף בהצלחה התקפות קומנדו ושריון סוריים והרג רבים מהתוקפים.{{הערה|1={{הארץ|אביחי בקר|הכריזמה של ארבינקא האפור|1.914612|01/10/03}}}}
 
לאחר מלחמת יום הכיפורים לחם גבע ב[[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]]. שימש מפקד [[גדוד 196]] (קורס קציני שריון). בשנים [[1979]] עד [[1981]] שירת כמפקד [[חטיבה 679]], חטיבת שריון ב[[מילואים]], ובתקופה זו שימש ראש מחלקת פיתוח אמצעי לחימה של השריון ופעל למען פיתוח מערכת ממחושבת ל[[בקרת ירי (יבשה)|בקרת ירי]] לטנק.
 
==במבצע שלום הגליל==