אוצרות בית המקדש – הבדלי גרסאות

[[{{ערך מורחב|מסכת כלים (כלי המקדש)|}}
מסכת כלים]] היא שמה של מסכת חיצונית (שאינה נכללת ב[[משנה]] וב[[תוספתא]]), המתארת את מקום גניזתם של אוצרות בית המקדש.

לפי שמותשמותיהם של המטמינים, הרכבתוכן האוצרות ומקומות המחבוא, נראה כי מדובר באוצרות [[בית המקדש הראשון]], אך לדעת [[בן-ציון לוריא]] בספרו על מגילת הנחושת מדובר באוצרות [[מקדש הורדוס|בית המקדש של הורדוס]].

רוב מקומות הגניזה המוזכרים במגילה נמצאים כנראה ב[[בבל]], מקום אחד הנמצא בארץ עורר עניין רב. באחת המשניות מסופר:{{ציטוטון|ואלו הן משקלי הכסף הגנוזים ב[[עכברה#עין כחל|עין-כחל]] על ידי ברוך וצדקיה: ככרי כסף - מאה עשרים רבוא, ושל כסף טוב - מאה שישים רבוא, כלים של נחושת, סירים של נחושת טוב - מאתיים רבוא, ושל ברזל - מאה עשר רבוא.....}}

על פי [[ספר עזרא]], פרק א פסוקים 7–11, כורש הוציא את כלי המקדש שהיו בארמונו, אותם כלים שלקח מלך בבל בזמן הכיבוש, ונתן אותם חזרה לגולים על מנת שישימו אותם בבית המקדש. מרשימת הכלים המופיע בהמשך (פסוקים 9–11) אין תיאום מוחלט בין רשימה זו, לרשימת הכלים שנלקחו על פי ספר מלכים. סביר להניח שמלך בבל נתן חלק גדול מהכלים שלקח והשתמש בהם לצרכיו.{{מקור}}{{ש}}{{ציטוטון|ז וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ, הוֹצִיא אֶת-כְּלֵי בֵית-ה', אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם, וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. {{ש}} ח וַיּוֹצִיאֵם, כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, עַל-יַד, מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר; וַיִּסְפְּרֵם, לְשֵׁשְׁבַּצַּר, הַנָּשִׂיא, לִיהוּדָה. {{ש}}ט וְאֵלֶּה, מִסְפָּרָם: אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים, אֲגַרְטְלֵי-כֶסֶף אָלֶף, מַחֲלָפִים, תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים.{{ש}}י כְּפוֹרֵי זָהָב, שְׁלֹשִׁים כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים, אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה; כֵּלִים אֲחֵרִים, אָלֶף.{{ש}}יא כָּל-כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת; הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר, עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה--מִבָּבֶל, לִירוּשָׁלִָם.}}

[[משה ריישר]] מדווח על אמונות ושמועות כאמת אמפירית, למשל בכל האמור לגבי אוצרות [[בית המקדש]] הטמונים לפי אחת ה[[סיפור עם|אגדות]] במערה בגליל. הוא מספר על האמונה כי אוצרות בית המקדש נטמנו בקרבת "עין כחל" ב[[הגליל|גליל]] (לפי דברי ר' [[חיים הורביץ]], בספרו "חבת ירושלים" משנת [[תר"ד]] (1844), המקום סמוך ל[[עכברה]], ליד צפת). הוא מוסיף כי בשנת [[1799]] חיפש צבא [[נפוליאון בונפרטה]] אחר המטמון. וכך הוא מתאר את המקום:

{{ציטוט|תוכן=עין-כחל בקעה גדולה ועמוקה מאוד ובה מעין מים טובים ועל שמו נקראת עין-כחל, שם מעט בתים תושבי ישמעאלים ערביים, ולמזרחו הר גבוה ורם ומשופע מאוד ובראשו חצוב כדמות שער סתום, ואומרים כי שם נגנזו כלי בית המקדש, וכן כתוב בספר 'עמק המלך' וכן בספר '[[מסכת כלים (כלי המקדש)|מסכת כלים]]'...{{ש}}ומלך צרפת נאפולעאן [=נפוליאון] זה כחמישים שנה, שהיה בארץ-ישראל, וגם אצלו היה ידוע על ידי ספרי דברי הימים, ששם בהר עין-כחל הכלים גנוזים, וחפר את ההר כמעט עד חציו, אך לריק היה יגיעו ולשוא היה עמלו, כי לא ידע שלא יוכלו להתגלות, אליו ולא לאחר, עד שיבוא משיח בן דוד צדקינו בבי"א.|מירכאות=כן|מקור=[[שערי ירושלים (ספר)|שערי ירושלים]]}}