רגולציה של סיכונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 58:
בכל אחת מן התקופות הונהגה מדיניות ורגולציית סיכון מתחומים אחרים אך הדגש והחידוש בכל תקופה הוא אחר.
בנוסף, ישנם מקרים בהם שינוי הקצאת הסיכון אינו נובע בפירוש מרגולציה של המדינה אלא התבצע באמצעות תקדים משפטי. דוגמה לכך היא מתן האפשרות לצרכנים לתבוע יצרנים או יבואנים על תאונה שנגרמה מכשל במוצר גם ללא חוזה ישיר בין השניים (במאה ה-19). זוהי אחת השיטות המרכזיות לניהול סיכונים ופעמים רבות, לאחר תקדים משפטי הגיעה חקיקה בנושא.{{הערה|שם=moss 2004}}
== חברת הסיכון ==
"חברת הסיכון" הוא מושג יסוד שטבע [[אולריך בק]], המתייחס לאופן שבו החברה המודרנית מתארגנת על מנת להתמודד עם הסכנות וחוסר הביטחון שנגרמים על ידי תהליכי ה[[מודרניות|מודרניזציה]]. לטענתו של בק, החברה העכשווית מתאפיינת בכך שהסיכונים איתם היא נאלצת להתמודד הם במידה רבה תוצרים של פעולותיה שלה עצמה, ולא ניתן ליחסם לגורמים חיצוניים כמו הטבע או אלוהים. שינוי זה מחייב בחינה מחודשת של המבנים החברתיים והפוליטיים שאופייניים ל[[מודרניות]] וגורם להופעתה של "מודרניות שנייה" או "מודרניזציה רפלקסיבית". המושג הפך לפופולרי ושגור במדעי החברה בשנות התשעים, לאחר תרגום הספר "חברת הסיכון" לאנגלית ועל רקע העלייה בחשיבות של [[איכות הסביבה|תנועות סביבתיות]].
==ראו גם==
| |||