גנבת הברכות – הבדלי גרסאות

נוספו 14 בתים ,  לפני חודשיים
השלמת מקור
(ביטול גרסה 32204115 של 2A01:73C0:501:30F7:0:0:34AB:CFB1 (שיחה))
(השלמת מקור)
יתרה על כך, במדרש נאמר כי יעקב אף קיבל גיבוי משמים על מעשהו בכך ש[[מלאך]] עיכב את עשו: "כיון שהיה צד וקושר והיה המלאך הולך ומתירן ומבריח, שוב היה צד והמלאך מתירן, ולמה כך? אלא לגלגל את השעות עד שילך יעקב וילך ויעשה ויכנס אצל אביו ויאכל ויטול את הברכות".{{הערה|שם=תנחומא-י}}
 
הפרשנות של המדרש היא [[טיפולוגיה (פסיכולוגיה)|טיפולוגית]] פעמים רבות; הגיבורים אינם מייצגים אנשים פרטיים, אלא הם אב-טיפוסים של עמים ושל לאומים. יעקב מייצג את [[עם ישראל]] ועשו את [[אדום (עם)|אדום]], או לחלופין התנהגות טיפוסית של [[הצבא הרומאי|חייל רומאי]], כפי שטענו חלק מהמפרשים.{{הערה|ראו את המדרש ב {{בבלי|בבא בתרא|טז|ב}} "אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה" - מפרש יצחק היינמן בספרו "דרכי האגדה", עמ' 33-32, שזוהי התנהגות של חייל רומאי מצוי. רש"י חוזר על המדרש, ובפרק כה, פסוק כ"ג הוא גם מצטט את המדרש ב{{בבלי|ברכות|נז|ב}}: "שני גוים בבטנך - גיים [גאים] כתיב, אלו אנטונינוס ורבי" ומתייחס לחברות ההדוקה שמתוארת בתלמוד בין רבי יהודה הנשיא והקיסר הרומאי. גם הראב"ע כופר בפרק כ"ז, פסוק מ' באפשרות שמדובר בגלות אדום}} לכך מסייע גם הטקסט כפשוטו: כאשר מתקשה רבקה בהריונה, מציין הכתוב {{ציטוטון|וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת-ה'. וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר}}.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כה|כב|כג}}.}} משמע, אין הקורא אמור לבחון את הגיבורים בקני מידה אנושיים פשוטים, כפרט, אלא כאב-טיפוס המסמל ערך גדול יותר. בהתאם לרוח זו, מובנות יותר הפרשנויות המדרשיות למילה "ויתרוצצו"{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|סג|ו}}. את המילה "ויתרוצצו" על דרך הפשט מבאר ה[[רשב"ם]]: "שהיו רצים ומתנענעים בתוך גופה כדרך עוברים" ({{ספריא||בראשית כ"ה, כ"ב|Rashbam_on_Genesis.25.22.1||ללא}}), לשון מרוצה (שורש ר-ו-ץ) ולא לשון ריצוץ (ר-צ-ץ): ולזו הכוונה, לפעילות הטבעית שעוברים, ובמיוחד [[תאומים]], מרבים להתרוצץ ברחם האם, לרוץ הנה והנה}}: רבי יוחנן מסביר: זה רץ להרוג את זה וזה רץ להרוג את זה, ואילו ריש לקיש אומר: זה מתיר ציוויו של זה וזה מתיר ציוויו של זה – איבה אמיתית פיזית, לצד איבה [[תאולוגיה|תאולוגית]] בין ישראל והעמים.{{הערה|שם=סימון}}
 
== פרשנות מודרנית ==