תנועת ההתעוררות העיראקית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איחוד הערות שוליים
איחוד הערות שוליים
שורה 16:
בשנת 2003 פלשה ארצות הברית לעיראק והביאה להפלת משטרו הסוני של [[סדאם חוסיין|סדאם חוסין]]. נפילת המשטר יצרה ואקום פוליטי שהביא בתורו להקמת ממשלת רוב שיעית, זאת לאחר שנים בהן הייתה נתונה עיראק תחת שלטון מפלגת הבעת' הסוני. הפלישה האמריקאית יחד עם הכאוס הפוליטי הובילו למלחמת אזרחים שהתאפיינה בהתפרצות מתחים עדתיים בין השיעים והסונים, בעוינות של הסונים כלפי ממשלת הרוב השיעית ובדחיקתם של הסונים לשוליים.
 
בתוך כך, בשנת 2005 הוקמה תנועת ההתעוררות על ידי קבוצה של שבטים סונים חמושים במחוז אל-אנבאר שבמערב עיראק כדי לצמצם את האלימות הגואה בתוך הקהילות המקומיות ולהילחם בסכסוך העדתי שהחריב את עיראק מבפנים. התנועה הלכה וגדלה מבחינה מספרית באופן די מהיר, ובשיאה הגיעה ללמעלה מ-100,000 פעילים.<ref>{{הערה|שם=How We Won in Iraq|{{קישור כללי|כתובת=https://foreignpolicy.com/2013/10/29/how-we-won-in-iraq/|הכותב=David Petraeus|כותרת=How We Won in Iraq|אתר=Foreign Policy|תאריך=29.10.2013|שפה=en|תאריך_וידוא=19.9.2021}}</ref>}} בראשית הדרך, ובאופן טבעי למדי, תנועת ההתעוררות שיתפה פעולה עם ארגון אל-קאעדה הסוני שעמו חלקה תסכול מהמצב הפוליטי-חברתי-כלכלי בעיראק, ונלחמה יחד איתו באמריקאים ובממשלה העיראקית שברובה הייתה שיעית. עם זאת, בהמשך, התנועה שאפה להתנתק מאל-קאעדה, ובאופן תקדימי לצאת לכאורה נגד אחיהם הסונים, ממספר סיבות: ראשית, האידאולוגיה האלימה של אל-קאעדה לא עלתה בקנה אחד עם האינטרסים של התנועה, ששאפה לקיים חיים יציבים נטולי אלימות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Najim Abed Al-Jabouri and Sterling Jensen|שם=The Iraqi and AQI Roles in the Sunni Awakening|כתב עת=PRISM|כרך=2(1)|עמ=7-9|שנת הוצאה=2010}}</ref> שנית, עם כניסתו של אל-קאעדה למחוז אל-אנבאר, הוא החל להשתלט על הפעילות הכלכלית המקומית וגזל ממנהיגי השבטים את מקורות ההכנסה שלהם, זאת לצד קריאת תיגר פוליטית על מנהיגותם. בשל כך, השבטים הסונים החליטו לשנות את מדיניותם וחברו לכוחות האמריקאיים באזור, שסיפקו להם נשק והכשרה, והחלו להילחם יחד עמם באל-קאעדה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark Chamoun|שם=The Why and How of the Anbar Awakening: Its Rise and Fall|כתב עת=Journal of Near and Middle Eastern Civilizations|כרך=12|עמ=43-44|שנת הוצאה=2020}}</ref>
 
מכאן ניתן לומר שתנועת ההתעוררות העיראקית הוקמה ממספר מניעים מרכזיים: בתחילה, הוקמה כמיליציה שמטרתה לספק ביטחון לקהילות השבטיות ולהילחם בסכסוך העדתי שגבה קורבנות רבים באותם ימים. בהמשך, התרחבה לכדי תנועה חמושה של ממש כדי להילחם באל-קאעדה שהיווה בעיניה גורם מרכזי לאלימות הגואה וגורם פוליטי מאיים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Najim Abed Al-Jabouri and Sterling Jensen|שם=The Iraqi and AQI Roles in the Sunni Awakening|כתב עת=PRISM|כרך=2(1)|עמ=16|שנת הוצאה=2010}}</ref>
שורה 23:
עם שינוי המדיניות של התנועה וחבירתה לכוחות האמריקאיים, ארצות הברית החלה לספק לתנועה כסף, אימונים ואף נשק,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark Chamoun|שם=The Why and How of the Anbar Awakening: Its Rise and Fall|כתב עת=Journal of Near and Middle Eastern Civilizations|כרך=12|עמ=41|שנת הוצאה=2020}}</ref> בטענה כי לשני הצדדים ישנם אינטרסים משותפים בדמות הפחתת האלימות בעיראק והצלתה מפני אל-קאעדה. שיתוף הפעולה התקדימי בין המיליציה הסונית והאמריקאים הלך והעמיק, ושיאו הגיע במבצע "The Surge" {{אנ|Iraq War troop surge of 2007}} של צבא ארצות הברית נגד אל-קאעדה, שבמסגרתו שיגרה ארצות הברית בשנת 2007 עשרות אלפי חיילים נוספים לעיראק כדי לסייע במאמץ המלחמתי. בנאום לאומה שנשא נשיא ארצות הברית דאז, בוש, הוא תיאר את מטרת המבצע כך: "לסייע לעיראקים לאבטח את שכונותיהם, להגן על האוכלוסייה המקומית ולהבטיח שהכוחות העיראקים יוכלו לשמר את הביטחון".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://georgewbush-whitehouse.archives.gov/news/releases/2007/01/20070110-3.html|כותרת=The New Way Forward in Iraq|אתר=The White House|תאריך=10.1.2007|שפה=en|תאריך_וידוא=19.9.2021}}</ref>
 
הכוחות האמריקאיים השכילו להבין שסיכויי הצלחתם יגדלו אם יעבדו בשיתוף פעולה עם הסונים המקומיים ועם הממשלה העיראקית נגד אל-קאעדה, שכן בכך גם יצמצמו את כמות מתנגדיהם.<ref>{{קישור כלליהערה|כתובת=https://foreignpolicy.com/2013/10/29/how-we-won-in-iraq/|הכותב=David Petraeus|כותרתשם=How We Won in Iraq|אתר=Foreign Policy|תאריך=29.10.2013|שפה=en|תאריך_וידוא=19.9.2021}}</ref> בתוך כך, ארצות הברית מימנה מיליציות מקומיות ותמכה בהן, ובכלל זאת גם בחברי תנועת ההתעוררות העיראקית, וזאת על מנת שיסייעו לה במלחמה נגד אל-קאעדה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thetimes.co.uk/article/us-bribe-insurgents-to-fight-al-qaeda-hzdzkz5n03j|הכותב=Marie Colvin and Sarah Baxter|כותרת=US bribe insurgents to fight Al Qaeda|אתר=The Sunday Times|תאריך=9.9.2007|שפה=en|תאריך_וידוא=19.9.2021}}</ref> הצלחת שיתוף הפעולה הניסיוני עם תנועת ההתעוררות במחוז אל-אנבאר הביאה למוטיבציה של האמריקאים לתמוך בתנועות עיראקיות דומות, סוניות ושיעיות כאחד, ברחבי עיראק כולה.
 
חוקרים רבים מייחסים כיום את ההפחתה הניכרת באלימות בעיראק בשנים 2007–2009 לפעילותה של תנועת ההתעוררות ולשיתוף הפעולה התקדימי שלה עם האמריקאים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20081001070903/http://english.aljazeera.net/news/middleeast/2008/10/200810151630737451.html|כותרת=Iraq government to pay Sunni groups|אתר=Aljazeera.net|תאריך=1.10.2008|שפה=en|תאריך_וידוא=19.9.2021}}</ref> לצד ההצלחה בשטח, ביקורת ציבורית רחבה נשמעה בעיראק בנוגע למניעים שהובילו את תנועת ההתעוררות לשתף פעולה עם ה"אויב האמריקאי", וחברי המיליציה נתפסו בעיני רבים כבוגדים תאבי-בצע. אולם בין אם שיתוף פעולה זה נולד עקב אינטרסים אידאולוגיים משותפים ובין אם עקב אינטרסים כלכליים, הרי שמדובר בשיתוף פעולה תקדימי שקשה להטיל ספק ביעילותו במלחמה באל-קאעדה שהייתה מטרתו המוצהרת.