שמס אל-דין אלתותמש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא כבש את צ'יטור
שורה 25:
אלתותמש נולד לשבט האלבאר השייך לקונפצדרצית השבטים התורכמנית של הקפצ'ק. הוא נשבה ונמכר במחיר גבוה בשל מראהו הנאה. הוא היה עבד צבאי (ע'לאם) חשוב בחצרו של מחמוד ע'אזי ועבר אחר כך למרותו של קטב אל-דין איבכ, סולטאן לאהור. הוא היה העבד האהוב על איבכ, וזה מינה אותו לתפקיד, החשוב בזמנו, של ראש הצידה - האחראי על מסעות [[ציד]] (וכן על כלבי הציד וכלל הסידורים הקשורים בכך). מסעות ציד היו בבחינת "[[סמל סטטוס]]" חשוב לשליטים הבינימים (בעיקר על פי המסורת הפוליטית הפרסית ששליטי העולם האסלאמי, בחלקו המזרחי בפרט, היו שטופים בה) ומכאן חשיבותו של מעמד זה. בהמשך אף מונה למושל (מקטע) של העיר [[בדיאון]] ונחשב למצביא חזק.
 
כאשר נפטר קטב אל-דין בתאונת פולו בלאהור, ירש אותו אדם מהוהה ששלט בתואר אראם שאה. הוא נחשב לשליט קיקיוני. הוא לא אחז היטב את מוסרות השלטון ואיבד שטחים רבים לממלכות ה[[רג'פוט]] ההינדיות, בעיקר ל[[שושלת צ'ואן]] שכבשה מחדש את [[רנתמבור]]. גם עיר הקודש ההינדית [[בנארס]] נכבשה מחדש, וגם לב לבה של הסולטנות החל נכפף לאיתו לסולטנות מולטאן הסמוכה.
 
לא יצאה שנה בטרם קרא קול מעתמאת אצולת הע'למאן (מועצת הארבעים) לאלתותמש להציל את הסולטנות. ב-[[1211]] הוא קרא תיגר על מרותו של אראם שאה על ידי שהכריז על עצמו סולטאן (עצמאי במשמע) של דלהי ובכך למעשה מרד במלכות אראם שאה, שמשל בלאהור. הם נפגשו בקרב נטוי במישור ג'וד הסמוך לעיר דלהי, שם נחל אלתותמש ניצחון מוחץ והרג את אראם שאה. על מנת להתנתק ממרכז הכוח של קודמו, העביר אלתותמש את בירתו לדלהי.
 
==ראשית שלטונו==