הפולמוס על מעמד היידיש בספרות – הבדלי גרסאות

מ
מ (פארפרזה=>פרפרזה)
 
== מחנה התומכים בכתיבה ביידיש ==
* [[שלום עליכם]] עמד כמובן בראש המחנה של תומכי היידיש. ב-26.4. באפריל, 1889, הוא הגיב ב"המליץ" להתקפות המגנים את ספרות היידיש והתמקד במיוחד בהאשמותיו של [[אלחנן ליב לוינסקי|לוינסקי]], שהסופרים כביכול נהו אחר סיר הבשר המתגמל של כיסו האישי והוצאת הספרים החדשה של שלום עליכם.{{הערה|{{המליץ|שלום עליכם|לשאלת השפה|1889/04/26|00202}}}} הוא הדגיש את רוחו הסוערת של לוינסקי, והעלה לדיון את הסיבה העיקרית שבה תלה לוינסקי את פריחת היידיש – השכר הגבוה שניתן לסופרים. אם כך, תוהה שלום עליכם בציניות: הכיצד כתבו [[יהודה לייב גורדון|יל"ג]], [[מיכה יוסף לבנזון|מיכ"ל]] ושאר הסופרים הטובים, מבלי ששילמו להם שכר גבוה? האם הכסף הוא זה שיעורר את המוזה של היוצרים ומבלעדיו עטם נדם? "עד שקמתי שלום עליכם, שקמתי מו"ל בישראל?"{{הערה|פרפרזה על [[שירת דבורה]]: "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", {{תנ"ך|שופטים|ה|ז}}}} תחייה לאומית מתרחשת בעם, מוסיף שלום עליכם, והאנשים זקוקים שידברו אליהם בשפה המובנת להם, כדי לגייס כוחות רבים. וגם אם היידיש – ימיה קצובים, בואו נתחמם כולנו לאורה עוד קמעה. טובי הסופרים כותבים אותה, ואף זכתה לביקורת מהללת של המבקר הרוסי ב"ווסחוד". האם זו הדרך לברך את עליית הספרות שלנו? תמה שלום עליכם.
 
* [[יהושע חנא רבניצקי]] במאמרו ב"המליץ": "היש צורך בספרות הזשארגאנית?"{{הערה|{{המליץ|יהושע חנא רבניצקי|האם יש צורך בספרות הזשארגאנית|1889/05/15|00100}}}} תמה על השאלה שמופיעה בכותרת המאמר; אם מכל עבר מדברים ביידיש, האם בכלל יש מקום לשאלה המלאכותית: לשם מה אנחנו זקוקים לשפה זו? הוא התייחס גם לעניין התנגדותו של [[צבי גרץ]], שיתרגמו את ספרו המפורסם ליידיש, ומביע את תמיהתו; מדוע ימנע מכלל ישראל ליהנות מספרו המונומנטלי של גרץ, "[[דברי ימי ישראל]]"? והרי לא לחינם נקרא עמנו [[עם הספר]], כי לכולנו חלק בספר. למשכילים ולשפחות. ספריו והוצאתו של שלום עליכם מצילים את העם מספרות דלה וזולה (הוא מרמז בכך לספרותו של [[שמ"ר]]). אין לדבר כלל על "תחיית הז'רגון" שהרי הוא לא מת אף פעם! קיומן של שתי הספרויות זו לצד זו רק תרבה חכמה.