שמיר (ספרות האגדה) – הבדלי גרסאות

על פי המוזכר ב[[תלמוד]] ובספרות ה[[אגדה (יהדות)|אגדה היהודית]] ה'''שמיר''' הוא [[חומר]] או [[בעלי חיים|בעל חיים]] אגדי, בעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע. על פי פירוש [[רש"י]], השמיר הוא מין [[תולעת]].

# בניית [[בית המקדש הראשון]] בימי [[שלמה המלך]] ללא שימוש בכלי [[ברזל]] לסיתות [[אבן לבנייה|אבני]] הבניין - עליהן נאמר {{ציטוטון|וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ|}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94קטגוריה:%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%95_%D7%96מלכים_א_ו_ז|הכותב=מלכים א' ו' ז'|כותרת=וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כׇּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃|אתר=ויקיטקסט}}</ref> (הסבר אחר המובא בתלמוד הוא שהאבנים סותתו מחוץ ל[[הר הבית]] בטרם הובאו אליו{{הערה|{{בבלי|סוטה|מח|ב}}}}).

{{ציטוט|שידה ושידתין למאי איבעי ליה? [למה היה צריך לשלוט בשדים ובשדות?.{{הערה|{{ציטוטון|עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שדה ושדות שרים ושרות|קהלת ב' ח'}} - בגמרא, [[רבי יוחנן]] מסביר שבמילה "שדה ושדות" הכוונה ל[[שד (מיתולוגיה)|שדים]]}}] דכתיב: 'והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו', {{מונחון|אמר להו לרבנן: היכי אעביד?|אמר (שלמה) לחכמים - איך אעשה?}} {{מונחון|אמרו ליה: איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד...|אמרו לו:ישנו השמיר שהביא משה ל (חיתוך) אבני האפוד...}}|מירכאות=כן}}.

עוד נאמר ב{{משנה|סוטה|ט|יב}} שעם חורבן [[בית המקדש הראשון]] 'בטל השמיר'.

בתלמוד מוזכר שגודל השמיר הוא 'כחוט השערה' (ומכאן יכולתו לגרום לחיתוך עדין כזה הנדרש לחריטה על אבני האפוד), ומקום משמרתו הוא אצל [[שר הים]], מדברי ה{{תלמוד בבלי|סוטה|מח|ב}} משתמע שהשמיר אינו מסוגל לבקע [[עופרת]] ולכן נשמר בקופסת עופרת: {{ציטוטון|במה משמרין אותו כורכין אותו בספוגין של צמר ומניחין אותו באיטני של אבר מליאה סובי שעורין}}. וכך אף נראה מנבואת [[זכריה הנביא|זכריה]] המזכיר את המונח 'שמיר' - {{ציטוטון|וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יי' צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת יי' צְבָאוֹת}}, לאחר שמוקדם יותר הוא מזכיר את הרשעה שאל פיה מושלכת אבן עופרת - נבואה שפרשנותה מורכבת, ומהווה כר נרחב לפרשנות [[מדרש|מדרשית]]ית. במסכת גיטין{{הערה|{{בבלי|גיטין|סח|ב}}.}} מוזכר "[[תרנגול הבר (ספרות האגדה)|תרנגולא ברא]]" כמופקד על משמרתו של השמיר.