תנועת ההתעוררות העיראקית – הבדלי גרסאות

עם שינוי המדיניות של התנועה וחבירתה לכוחות האמריקאיים, ארצות הברית החלה לספק לתנועה כסף, אימונים ואף נשק,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark Chamoun|שם=The Why and How of the Anbar Awakening: Its Rise and Fall|כתב עת=Journal of Near and Middle Eastern Civilizations|כרך=12|עמ=41|שנת הוצאה=2020}}</ref> בטענה כי לשני הצדדים ישנם אינטרסים משותפים בדמות הפחתת האלימות בעיראק והצלתה מפני אל-קאעדה. שיתוף הפעולה התקדימי בין המיליציה הסונית והאמריקאים הלך והעמיק, ושיאו הגיע במבצע "The Surge" {{אנ|Iraq War troop surge of 2007}} של צבא ארצות הברית נגד אל-קאעדה, שבמסגרתו שיגרה ארצות הברית בשנת 2007 עשרות אלפי חיילים נוספים לעיראק כדי לסייע במאמץ המלחמתי. בנאום לאומה שנשא נשיא ארצות הברית דאז, בוש, הוא תיאר את מטרת המבצע כך: "לסייע לעיראקים לאבטח את שכונותיהם, להגן על האוכלוסייה המקומית ולהבטיח שהכוחות העיראקים יוכלו לשמר את הביטחון".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://georgewbush-whitehouse.archives.gov/news/releases/2007/01/20070110-3.html|כותרת=The New Way Forward in Iraq|אתר=The White House|תאריך=10.1.2007|שפה=en|תאריך_וידוא=19.9.2021}}</ref>

 

 

חוקרים רבים מייחסים כיום את ההפחתה הניכרת באלימות בעיראק בשנים 2007–2009 לפעילותה של תנועת ההתעוררות ולשיתוף הפעולה התקדימי שלה עם האמריקאים.{{הערה|שם=pay Sunni groups}} לצד ההצלחה בשטח, ביקורת ציבורית רחבה נשמעה בעיראק בנוגע למניעים שהובילו את תנועת ההתעוררות לשתף פעולה עם ה"אויב האמריקאי", וחברי המיליציה נתפסו בעיני רבים כבוגדים תאבי-בצע. אולם בין אם שיתוף פעולה זה נולד עקב אינטרסים אידאולוגיים משותפים ובין אם עקב אינטרסים כלכליים, הרי שמדובר בשיתוף פעולה תקדימי שקשה להטיל ספק ביעילותו במלחמה באל-קאעדה שהייתה מטרתו המוצהרת.