עורך דין – הבדלי גרסאות

בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות [[חוק לשכת עורכי הדין]], התשכ"א-1961. {{סחפ|חוק לשכת עורכי הדין|סעיף 24}} מציב שלושה תנאים מצטברים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:

*בעל השכלה משפטית גבוהה: [[לימודי משפטים בישראל]] נעשים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] וב[[מכללה|מכללות]].

*עמד ב[[מבחן|בחינות]] של [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]] - מבחן המחולק לשלושה חלקים; כשבחלק הראשון נדרש הנבחן לנסח בכתב את תשובתו, בחלק השני נדרש הנבחן לענות בדין הפרוצדורלי ובחלק השלישי בדין המהותי (שני החלקים האחרונים הם [[מבחן רב ברירתי]]). הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות. בבחינה שהתקיימה בנובמבר [[2004]] נכשלו מחצית מ-1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (מדובר בשיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות){{הערה|{{הארץ|יובל יועז|50% נכשלים בבחינת לשכת עורכי הדין האחרונה|1.1528696|11.11.2004}}}}. בבחינה שהתקיימה ביוני 2018 נכשלו 88% מהניגשים לבחינה. לאחר התערבות הוועדה הבוחנת, טרם פרסום תוצאות הבחינה, נפסלו חלק מהשאלות בבחינה, ולחלק משאלות הבחינה הוספה חלופה של תשובה נוספת, מה שהוריד את אחוז הנכשלים בבחינה ל-68%.