שיכון וייסנהוף – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני 14 שנים
אין תקציר עריכה
השיכון נבנה לרגל תערוכת דויטשר [[ורקבונד]] (Deutscher Werkbund), וכלל עשרים ואחד בניינים שבהם שישים ושלוש יחידות דיור, בתכנונם של שישה-עשר אדריכלים אירופיים, רובם מהמרחב דובר-הגרמנית. בראש הפרויקט, מטעם העירייה, עמד האדריכל הגרמני [[לודוויג מיס ואן-דר-רוהה]], והוא שבחר את האדריכלים האחרים, תקצב ותיאם את תוכניותיהם, הכין את אתר הבנייה ופיקח על ההקמה. [[לה קורבוזיה]] קיבל את התקציב הגדול ביותר, ושתי חלקות טובות המשקיפות אל העיר.
 
עשרים ואחד הבניינים דומים זה לזה בצורתם, וכוללים בנייני דירות ובתים פרטיים; גם בסגנון ניכרת אחידות רבה. המשותף לכולם הוא עיצוב מפושט של החזית, גגות שטוחים המשמשים כטראסות, [[חלון|חלונות]] סרט, תכנון פנימי פשוט הממעיט בקירות ובמסדרונות ושימוש רב בבנייהב[[בנייה טרומית]], מה שאפשר הקמת המבנים תוך חמישה חודשים בלבד. כל המבנים למעט אחד היו [[לבן|לבנים]] (הבניין של [[ברונו טאוט]], שהיה הקטן ביותר, נצבע [[אדום]]).
 
על פי התכנון נועדו השיכון להיבנות בשיתוף עם הדיירים, בשיטת בנייה מתועשת, והוא פורסם כאבטיפוס של מעונות עובדים בעתיד. בפועל עוצב ואובזר כל בית בנפרד בתקציב גבוה, הרחק מהישג ידו של הפועל הממוצע. התערוכה נפתחה לקהל ב-1927, באיחור של שנה, ומשכה קהל רב.
משתמש אלמוני