תיאו ואורה קוסטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 1:
'''תיאו ואורה קוסטר''' היו זוג מפתחי [[משחק]]ים ו[[צעצוע]]ים [[ישראלים]].
 
תיאו קוסטר נולד ב-[[1929]] ב[[אמסטרדם]]. היה חבר לכיתה של [[אנה פרנק]], אך בניגוד אליה, במהלך המלחמה הסתתר הרחק מאמסטרדם אצל בני זוג נוצרים, שהוכרו כ[[חסיד אומות העולם|חסידי אומות העולם]]. עבד בבית הדפוס של אביו באמסטרדם, ובשנת 1955 עלה לישראל. אצל חברים בנתניה פגש את אורה, מורה לציור ממושב [[כפר חיים]], ולימים התחתנו. השניים הקימו חברה לפיתוח משחקים וצעצועים בשם "דגמי תאורה"{{הערה|[http://theoradesign.com/heb/about אודותינו], באתר של "תאורה"}} ([[הלחם]] של שמותיהם) שבו אורה הגתה את הרעיון ותיאו עסק במימושו. את המשחק הראשון המציאה אורה למען בנה בן החמש, והמשחק נרכש על ידי חברת [["דלק" חברת הדלק הישראלית|"דלק"]] כדי שישמש כמתנה לעובדי החברה. בשנים הראשונות שלאחר מכן עסקו בני הזוג קוסטר בהמצאת מתנות מיוחדות ומוצרי [[קידום מכירות]] לחברות ישראליות, בהן [[ויטה פרי הגליל|ויטה]], [[שופרסל]] ו[[המועצה לשיווק פרי הדר]]. סוכן ספרים שהשיג להם חוזים בחו"ל לייצור משחקים שהמציאו הוביל להתמקדותם בפיתוח משחקים. ב-1965 המציאו את "שין שין", מקלוני פלסטיק צבעוניים שניתן לחברם זה לזה בדרכים שונות.{{הערה|{{על המשמר|צביה בן-שלום|שין־שין|19740315|130}}}} המשחק נמכר בישראל לגלידות "[[שטראוס גרופ|שטראוס]]", ובמדינות נוספות, ובין השאר נמכר לחברת המזון האמריקאית "בורדן" {{אנ|Borden (company)}}, שהתמשה במקלונים כמחזיקי [[שלגון]] שנקראו "Elsie Stix", על שם אלסי הפרה, שהייתה סמל מסחרי של החברה. עד 1981 נמכרו בארצות הברית כ-12 מיליארד שלגונים עם מקלונים אלה.
 
בשנת 1975 עתרה חברת "דגמי תאורה" לבג"ץ, בתביעה שעל ייצוא דגמי צעצועים שפיתחה, לשם ייצורם בחו"ל, יינתנו לה תמריצי מס, כמקובל ביחס לייצוא תעשייתי. העתירה נדחתה בנימוק שייצוא זה איננו ייצוא של מוצרים תעשייתיים אלא ייצוא של דגמים שלפיהם מייצרים מוצרים תעשייתיים, ולכן אינו נכלל בפעילות שמזכה בתמריצי מס, אף שגם הוא מכניס מטבע זר למדינה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/75000210-os.pdf בג"צ 210/75 דגמי תאורה בע"מ נגד משרד המסחר והתעשייה], ניתן ב-25 בדצמבר 1975}}