איגור קולומויסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
David.r.1929 (שיחה | תרומות) סידור קטגוריות |
הרחבה, הוספת מקור |
||
שורה 1:
{{לעדכן|כל הערך=כן|נושא=אישים}}
{{אישיות}}
'''איגור קולומויסקי''' (ב[[אוקראינית]]: '''Ігор Валерійович Коломойський'''; נולד ב-[[13 בפברואר]] [[1963]]) הוא [[איש עסקים]] [[יהודי]] ו[[אוליגרכים רוסים|אוליגרך אוקראיני]]. דורג במקום
==ביוגרפיה==
קולומויסקי נולד בעיר [[דניפרו|דנייפרופטרובסק]] שב[[אוקראינה הסובייטית]]. בוגר לימודי [[מטלורגיה]] בשנת [[1985]]. לקולומויסקי יש [[ריבוי אזרחויות|אזרחות משולשת]] של [[אוקראינה]], [[ישראל]] ו[[קפריסין]], למרות שחוק האוקראיני אוסר על אזרחות כפולה. קולומויסקי הצהיר כי: "החוקה אוסרת אזרחות כפולה אך אזרחות משולשת אינה אסורה".
קולומויסקי, יחד עם [[גנאדי בוגולובוב]], הוא ממייסדי תאגיד "פריבט גרופ", ומונה ליו"ר דירקטוריון החברה בשנת [[1997]]. תחומי הפעילות שלו כוללים: כריית ברזל, פיננסים (באמצעות [[פריבט-בנק]]), נפט ומוצריו, תעופה ותקשורת. בנוסף החזיק בקבוצת הכדורגל [[דניפרו (כדורגל)|דניפרו]] בקבוצת כדורסל והוקי קרח,
===קריירה עסקית===
קולומויסקי, באמצעות פריבט-בנק, שלט בחברת התעופה [[אארוסוויט]], דניפראוויה ו[[דונבאסאירו]] (שפשטה את הרגל). באמצעות חברת ניהול הנכסים Mansvell Enterprises Limited, הוא שלט בחברות התעופה ב[[דנמרק]] ו[[שוודיה]] שפשטו את הרגל, סקייווייס אקספרס, [[סיטי איירליין]] וחברת [[קימבר סטרלינג]]. יש לו גם החזקה בקבוצת המדיה 1+1, המפעילה שמונה ערוצי טלוויזיה אוקראינים.
מאז שנת 2010 נפוצו שמועות על כך שנכסיו של קולומויסקי החלו להיות במעקב ולחץ מצד הרשויות.
בספטמבר 2013 ספג קולומויסקי ביקורת על ידי שופט בבית משפט בלונדון, בעקבות סכסוך בניסיון השתלטות עוינת על חברת הנפט והגז JKX של אלכסנדר ז'וקוב. השופט קבע כי יש לקולומויסקי יש מוניטין של אדם המשתלט על עסקים באיומי אקדח.
לאחר [[סיפוח חצי האי קרים (2014)|סיפוח חצי האי קרים בשנת 2014]] בידי [[רוסיה]], הולאמו נכסיו ב[[חצי האי קרים|קרים]]. לדברי מנהיג קרים סרגיי אקסיונוב זה היה "מוצדק לחלוטין בשל העובדה שהוא אחד היוזמים והמממנים של הפעולה המיוחדת נגד הטרור במזרח אוקראינה שבה נהרגים אזרחים רוסים". בתגובה הגיש קולומויסקי תלונה נגד רוסיה לבית המשפט הבנילאומי לבוררות. רוסיה טענה כי, לבית המשפט אין סמכות שיפוט בנושא ושהיא לא תשתתף פעולה בהליכים.
בסביבות שנת 2008 תרם יחד עם שותפו [[גנאדי בוגלובוב]] ו[[ודים רבינוביץ']] לשחזור והקמת [[בית הכנסת החורבה]] ברובע היהודי בירושלים וב-[[21 בספטמבר]] 2011 ייסד יחד עם [[ודים רבינוביץ']] את [[ערוץ החדשות היהודי]].▼
בסוף [[2016]] הלאימה ממשלת אוקראינה את פריבט-בנק, שמחזיק בכשליש מפקדונות אזרחי המדינה, לאחר שהיה על סף קריסה עקב המשבר הכלכלי במדינה והממשלה נאלצה להזרים לו הון בסך 5.6 מליארד דולר. קולומויסקי ובוגלובוב שהחזיקו ב-49% ממניות הבנק הואשמו במעילה{{הערה|{{גלובס|[[וול סטריט ג'ורנל]]|ממשלת אוקראינה הלאימה את הבנק הפרטי הגדול במדינה|1001167679|19 בדצמבר 2016}}}}. בדצמבר 2017, בית המשפט העליון בלונדון הורה על הקפאת נכסים שבבעלות קולומויסקי ובוגלובוב בשווי של 2.5 מיליארד דולר. [[קרן המטבע הבינלאומית]], שאוקראינה תלויה בהלוואותיה, אף עצרה את העברת הכספים למדינה בעקבות שערוריית פריבט-בנק. השניים הכחישו כי מעלו בכספי הבנק, אך קולומויסקי נאלץ לעזוב את המדינה. בדצמבר 2019, הבנק הגיש תביעה על סך 2.1 מיליארד שקל נגד איגור קולומויסקי ושותפו גנדי בוגולובוב; וכן נגד בנק דיסקונט, בו נוהל חשבון אליו קולומויסקי ובוגולובוב העבירו כספים, שלפי התביעה מקורם במעילת ענק מהבנק. קולומויסקי ובוגולובוב התגוררו באותה עת בישראל{{הערה|{{גלובס|מתן ברניר|"מעילת ענק": הבנק הגדול באוקראינה תובע 2 מיליארד שקל משני אוליגרכים ומבנק דיסקונט|1001311669|19 בדצמבר 2019}}}}. אחר כך חזר קולומויסקי לאוקראינה בניסיון להחזיר לעצמו את השליטה בבנק באמצעות קשריו הפוליטיים{{הערה|{{TheMarker|[[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]] ו[[רויטרס]]|לאחר שחזר מישראל - נסללה הדרך לביטול הלאמת הבנק של האוליגרך שהעלה את נשיא אוקראינה לשלטון|1.8963987|1 ביולי 2020}}}}, לאחר שתמך ב[[ולדימיר זלנסקי]], שנבחר לתפקיד נשיא אוקראינה{{הערה|שם=גולדשטין|{{TheMarker|טלי גולדשטין|האוליגרך היהודי שתמך בנשיא אוקראינה הנבחר: "הוא אינטליגנטי ומוכשר ממני"|1.7161055|23 באפריל 2019}}}}.
במהלך [[הבחירות לנשיאות אוקראינה 2019]] שמו הוזכר כאחד האוליגרכים העומדים מאחורי המועמד לנשיאות, [[וולודימיר זלנסקי]], בשל העובדה כי הוא הבעלים של ערוץ הטלוויזיה המשדר את הסדרה "[[משרת העם (סדרת טלוויזיה)|משרת העם]]", שבה זלנסקי כיכב.▼
===מעורבות פוליטית באוקראינה===
קולומויסקיי היה בן ברית של הפוליטיקאית האוקראינית [[יוליה טימושנקו]] ומפלגתה. אך יחסים עלו על שרטון כנראה בשל סירובו לממן את מערכת הבחירות של טימושנקו בשנת 2010. העיתון הקרואטי נסיונל טען בספטמבר 2007 כי קולומויסקי הפך לבעל בריתו של נשיא אוקראינה [[ויקטור יושצ'נקו]], ומימן את מפלגתו{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר וקייב|בחירות באוקראינה בצל התנגדות הבדלנים|1.2331015|25 במאי 2014}}}}.
====מושל מחוז דניפרופטרובסק====
ב-[[2 במרץ]] [[2014]], בעקבות [[הסכסוך האוקראיני–רוסי]]{{הערה|{{העוקץ|ז'ניה פרומין|אוקראינה - האירועים האחרונים|2014/02/28/אוקראינה-תמצית-האירועים-האחרונים}}}}, מינה הנשיא בפועל אולכסנדר טורצ'ינוב את קולומויסקיי למושל [[דניפרופטרובסק (מחוז)|מחוז דניפרופטרובסק]]{{הערה|שם=אנשיל 1|{{הארץ|אנשיל פפר|ימים של חג ליהודי אוקראינה|1.2339240|4 ביוני 2014}}}}. יומיים לאחר מכן, תיאר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את קולומויסקיי כ"נוכל", ואמר שאזרחי דניפרופטרובסק אינם מרוצים מהמינוי שלו למושל המחוז. לדברי פוטין, [[רומן אברמוביץ']] הונאה על ידי קולומויסקיי. פוטין טען כי קולומויסקי התנער מחוזה עם אברמוביץ' לאחר שזה העביר לו כמה מיליארדים{{הערה|{{הארץ|סטיוון ארלנגר, [[ניו יורק טיימס]]|האוליגרכיה האוקראינית מתגייסת לעזרת המדינה|1.2259053|4 במרץ 2014}}}}.
שבועות ספורים לאחר שמונה למושל, הצטלם קולומויסקי כשהוא לובש חולצה בצבעי שחור־אדום ששילבה את מנורת שבעת הקנים עם סמל הלאומנות האוקראינית - קלשון מחודד. מתחת הופיע הכיתוב "ז'ידובנדרה" - שילוב של מילת הגנאי ברוסית ובאוקראינית ליהודים ושמו של מנהיג התנועה הלאומנית האוקראינית, [[סטפן בנדרה]], הדמות השנויה ביותר במחלוקת בהיסטוריה של אוקראינה, שלפחות חלק מתומכיו השתתפו בפוגרומים ומסעי הרג של יהודים{{הערה|שם=אנשיל 2|{{הארץ|אנשיל פפר|איגור קולומויסקי, המיליארדר היהודי שפוטין מתעב|1.2452671|6 באוקטובר 2014}}}},
באפריל 2014 הציע קולומויסקי כסף לעל מי שילכוד לוחמים הנתמכים על ידי רוסיה ותמריצים להפעלת נשק נגדם{{הערה|שם=אנשיל 1|}}. הוא גם הוציא כ-10 מיליון דולר להקמת גדוד המתנדבים דנייפרו-1, וגם מימן גדודי ההתנדבות נוספים בלחימה נגד רוסיה. בתגובה
רוסיה ביקשה להכניס את קולומויסקיי לרשימת המבוקשים של אינטרפול. ב-2 ביולי 2014 אישר בית המשפט המחוזי הרוסי צו מעצר נגדו בגין "ארגון הרג אזרחים".
במרץ 2015, לאחר פיטוריו של אולכסנדר לזורקו, שהיה בן חסותו של קולומויסקיי, כמנכ"ל חברת UkrTransNafta, מפעילת צינורות הנפט בבעלות המדינה באוקראינה, דיווחו גברים כי הם המיליציה האישית של קולומויסקי פשטו על מטה אוקטרנסנפטה לגרש את ההנהלה החדשה. בזמן שלזורקו היה אחראי על הצינורות בבעלות המדינה, הן העבירו נפט לבית זיקוק בבעלות קולומויסקי על פני המתחרים.
ב-25 במרץ 2015 חתם נשיא אוקראינה על צו שפיטר את קולומויסקיי מתפקידו כמושל המחוז.
====הבחירות לנשיאות אוקראינה 2019====
▲במהלך [[הבחירות לנשיאות אוקראינה 2019]]
==פילנתרופיה==
קולומויסקיי ושותפו גנאדי בוגלובוב תורמו ל[[יד ושם]]
▲
==חיים אישיים==
קולומויסקי נשוי ואב לשני ילדים. הוא מחזיק בבית מפואר ב[[הרצליה פיתוח]], אך מתגורר מאז 2015 רוב הזמן ב[[שווייץ]].
במרץ 2012 העריך המגזין [[פורבס]] את הונו של קולומויסקי בכ-3 מיליארד דולר. במרץ 2015, לאחר הירידה החדה בערך [[הריבניה]] (המטבע האוקראיני), העריך המגזין "[[אקונומיסט]]" את הונו בכ-1.36 מיליארד דולר.
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{הארץ|אנשיל פפר|איגור קולומויסקי, המיליארדר היהודי שפוטין מתעב|1.2452671|6 באוקטובר 2014}}
* {{וואלה|דניאל דולב וגיא אלסטר|המיליארדר היהודי שמגלותו בישראל עשוי להכריע את הבחירות באוקראינה|3228716|4 באפריל 2019}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קולומויסקי, איגור}}
{{בקרת זהויות}}
| |||