פרדס (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 3:
ה[[רמב"ם]] מזהיר ש{{ציטוטון|אין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר כנמשל לש"ס ([[משנה|שישה סדרים]] במשנה) ופוסקים ([[פרשנות התלמוד הבבלי|אלו המבארים את המשניות]])}}.{{הערה|{{רמב"ם|המדע|יסודי התורה|ד|יג}}}} כוונת הדברים שאין לאדם להתעסק בעניינים אלה (המתחלקים ל[[מעשה בראשית]] ול[[מעשה מרכבה]]), עד שלא למד את כל ההלכה.
 
מקור המילה "פרדס" בשפה ה[[פרסית]], בפירוש הפשוט של [[פרדס]] – גן [[עץ|עצים]]. המילה חדרה הן לשפה ה[[עברית]] והן לשפות נוספות, כגון ה[[אנגלית]], שבה קיבלה המילה "'''paradise'''" משמעות של [[גן עדן]].{{הערה|[https://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php מילים שמקורן בפרסית], אתר השפה העברית}}{{הערה|[https://www.etymonline.com/word/paradise paradise], Online Etymology Dictionary}}.
 
==תורת הסוד היהודית==
תורת הסוד מתחלקת לשני חלקים: "[[מעשה מרכבה]]" - כינוי מקובל ל[[תאולוגיה]] וסודות השמים, ו"[[מעשה בראשית]]" - סודות [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] ו[[מדעי הטבע]] הנובעים מהם. הכוונה גם לפרשות המיסטיות המופיעות בספרי ה[[מקרא]].
 
אצל ה[[רמב"ם]] מורה המונח "מעשה מרכבה" על ענייני ה[[מטאפיזיקה]], ו"מעשה בראשית" על מדעי הטבע. אצל ה[[מקובלים]] לעומת זאת מורים שניהם על סודות [[קבלה]] שונים.
שורה 20:
סיפור זה קיבל פרשנויות רבות לאורך השנים, הנוגעות לפשר "הכניסה לפרדס", וכן למהות כפירתו של אלישע בן אבויה. על פי המסופר בגמרא בהמשך (חגיגה ט"ו), הסיבה לכפירת אלישע האחר היא הפגישה עם המלאך [[מטטרון]] ([[חנוך]], על פי הדעה המקובלת). אלישע חשב כי חנוך הוא במעמד זהה לזה של אלוהים וזו הייתה הסיבה לכפירתו (ביתר פירוט, אלישע מצא את מטטרון במצב של ישיבה והוא למד מרבותיו שאין אצל המלאכים מצב של ישיבה, על כן הסיק אלישע כי מטטרון הוא אל בפני עצמו). על כן העמידו את חנוך על רגליו והכו אותו שישים [[פולסא דנורא]] (שישים מכות מקל או הצלפות אש. סיבת ההלקאה הייתה כנראה על מנת להוכיח שמטטרון אינו אל אלא כפוף למרותו של אלוהים). לפי יוסף דן, הסיפור הזה הוא תגובה לכיתות [[גנוסיס|גנוסטיות]] ולדמות ה[[דמיורגוס]] בהן: בסיפור זה המקביל לדמיורגוס מזוהה עם מי שהיה בן תמותה (ולכן לא היה חלק מבריאת העולם) וכן מלאך אחר מלקה אותו מה שמראה שיש גבול לסמכותו.{{הערה|ראו הערך מטטרון}}
 
פרשנות אחרת גורסת שאלישע בן-אבויהבן־אבויה החל לכפור אחרי שראה אב ובנו מהלכים ונתקלו בקן עם גוזלים על אם הדרך. אמר האב לבנו להרים את הקן ולהחזירו לצמרת העץ. עשה הבן כמצוות אביו אך בדרך נפל מגובה העץ ומת. לאחר שראה שהבן מת בזמן קיום 2 מצוות ששכרן הוא אריכות ימים (כיבוד אב ואם ושילוח הקן) החל לכפור באמונתו (([[תלמוד בבלי]], [[מסכת קידושין]], דף ל"ט, עמוד ב').
 
על פי פרופ' [[רחל אליאור]], סיפור הלקאת המלאך מטטרון, בדומה לסיפורים דומים על גן עדן, הוא סיפור על מאבקי כוח. הסיפור בא להראות כי הסדר הישן, בו אנשים חיים לנצח וכהנים מקטירים קטורת לאלוהים, אותו מייצג חנוך, נגמר, ומעתה הרבנים הם הסמכות הדתית ונציגי אלוהים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=רחל אליאור|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=_RvqMpxFuvw|כותרת=תמורות במושג גן עדן בתרבות היהודית ובמסורת העמים|אתר=youtube.com|תאריך=}}}}
שורה 28:
מסורת, שמופיעה בתיקוני זוהר, דורשת את המילה פרדס כ[[ראשי תיבות]] של המילים '''פ'''שט, '''ר'''מז, '''ד'''רש ו'''ס'''וד. ככל הנראה המקור לראשי תיבות אלו מופיע אצל [[משה די לאון|ר' משה די לאון]] בשלהי המאה ה־13 (אשר יש המייחסים אליו את חיבור ספר הזוהר): {{ציטוטון|כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ר' משה די ליאון|שם=שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה|מו"ל=ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64|שנת הוצאה=}}}}}} בסדר זה, על פי פרשנות זו, על הלומד להתקדם בלימוד התורה – בתחילה עליו להתעמק בפשוטו של הכתוב, לאחר מכן להבין דברי רמז המצויים בו, לאחר מכן ללמוד דברי דרש, ורק בשלב האחרון (אליו מגיעים רק יחידי סגולה) הוא רשאי להתעסק בדברי סוד. בשל הסיבה הזו יש המקפידים בחוגים הדתיים למנוע לימוד [[קבלה]] ועיסוק בתורת הסוד לפני גיל 40.
 
הראשון מבין פרשני המקרא היהודים שהביא בביאורו לתורה את ארבעת הרבדים האלו יחד היה [[הרמב"ן]] בשלהי [[המאה ה-13|המאה ה־13]].
 
רבדים אלו מכונים "'''ארבעת חלקי הפרדס'''":
* '''[[פרשנות הפשט למקרא|פשט]]''' – פרשנות מילולית, וכלשונו ודרכו של הרמב"ן, "פשוטו של מקרא". בדרך זו, מבאר הרמב"ן את פשט דברי הכתוב על דרך ההסבר הפילוסופי - פיזיקליהפילוסופי־פיזיקלי.
* '''רמז''' – פרשנות [[טיפולוגיה (בלשנות)|טיפולוגית]], דהיינו פרשנות שאינה מקישה מכתובים על כתובים, אלא ממאורע אחד על מאורע אחר, וכלשון הרמב"ן "[[מעשה אבות סימן לבנים]]". כך למשל רואה הרמב"ן את ששת ימי הבריאה כרמז לכל המאורעות העתידים לבוא.
* '''[[מדרש|דרש]]''' – פרשנות [[אלגוריה|אלגורית]]. בדרך זו מבאר הרמב"ן את דרך ההשגחה האלוהית על האנושות בכלל ועל עם ישראל בפרט לאורך ההיסטוריה.
שורה 38:
* פרשנות '''מילולית־היסטורית'''.
* פרשנות '''טיפולוגית''': פירוש הפסוק או הקטע מתוך [[הברית הישנה]] כרומז או מבשר מראש אירועים או פרטים מן [[הברית החדשה]].
* פרשנות '''טרופולוגית''': דגש על הלקח המוסרי העכשווי - מה התועלת שהקורא מפיק מן הפסוק או הקטע.
* פרשנות '''אנגוגית''': ה[[אלגוריה]] מכוונת אל העולם האסכטולוגי: העולמות העליונים, גן העדן והגיהנום, אחרית הימים או תחיית המתים וכיוצא בזה.
 
שורה 52:
==לקריאה נוספת==
* [[גרשם שלום]], '''פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה''', ירושלים: הוצאת [[מוסד ביאליק]], 1980
* [[יהודה ליבס]], '''חטאו של אלישע: ארבעה שנכנסו לפרדס וטבעה של המיסטיקה התלמודית''', ירושלים : הוצאת [[אקדמון]], 1990
* [[יוסף דן]], '''תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה''', פרק תשיעי: מעשה ארבעה שנכנסו לפרדס וראשיתה של תורת הסוד, ירושלים : [[מרכז זלמן שזר]], תשס"ט
* רחל אליאור, 'ספרות ההיכלות והמרכבה', בתוך: הנ"ל, '''מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]] תשס"ג, עמ' 241–278
 
שורה 59:
{{מיזמים|ויקימילון=פרד"ס|ויקימילון 2=פרדס}}
* יצחק איזק ואלכס קליין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/izak3.htm הלכות תלמוד תורה], באתר "דעת"
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shut/2.htm ארבע נכנסו לפרדס - פירושו של רב [[האי גאון]] (אוצר הגאונים)], אתר דעת
* [http://www.hashefa.co.il/document/68678,0,10.aspx ארבעה נכנסו לפרדס]{{קישור שבור}} אתר 'שפע'