דטרמיניזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה
שורה 30:
ב[[יהדות]] מוצגת התמודדות עם התפיסה הדטרמיניסטית (על פי אחד הפירושים) בספר [[קהלת]]. למשל, ב{{תנ"ך|קהלת|א|ט}}: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה". לפי התפיסה בפסוק, דבר אינו משתנה. האדם אינו מסוגל לשנות דבר, כיוון שגורלו נקבע מראש. {אולם יש המבינים את דברי קהלת על תוכן המעשים, שהם הדחפים היצרים והסיפוקים של האדם אשר לא משתנים לעולם}. תפיסה זו מוצגת לאורך רוב הספר, ולכן בימי קדם התלבטו האם לצרף אותו ל[[תנ"ך]]. לבסוף צורף הספר, משום ש"תחילתו וסופו בדברי תורה", כלומר: המחבר מבצע חקירה לוגית-פילוסופית בדבר משמעות האדם ומה צריכה להיות דרכו בחיים על מנת להיות מאושר. במשך רוב הספר פוסל המחבר את כל האפשרויות לאושר שמציע העולם ומראה שאין ביכולתן להביא לשלוות הנפש אותה מחפש האדם. בסוף הספר, אחרי שקהלת פסל כמעט כל דבר - מגיע השיא, היא האמת על פי המחבר: "סוף דבר, הכול נשמע: את-האלוהים ירא ואת-מצוותיו שמור, כי-זה כל-האדם. כי, את-כל-מעשה, האלוהים יביא במשפט, על כל-נעלם: אם-טוב, ואם-רע." מכאן ניתן לראות בבירור ניגוד חריף לדטרמיניזם, אשר אינו מאפשר משפט, מאחר שאין בחירה חופשית.
 
הפרדוקס הדתי בין האמונה בדטרמיניזם האלוהי המוחלט ובין ההנחה הדתית שיש לאדם בחירה חופשית, העסיק גם את [[חז"ל]]. כך למשל נקבעו שני הקטבים הפרדוקסליים בקביעה דוגמטית אחת ב[[מסכת אבות]]: "הכל צפוי והרשות נתונה". (בשמו של [[רבי עקיבא]]). אמרה אחרת ניסתה להתיר את הסבך על ידי הקביעה "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים": הדטרמיניזם האלוהי שליט על הכל, אבל יש לו יוצא דופן אחד ויחיד - בחירתו החופשית של האדם המעשה יעשה בין אם האיש ירצה אבל הכוונה של האדם תשתנה ועל פיה השכר שיקבל.
 
בתולדות המחשבה הדתית היהודית ישנן דוגמאות מעטות, יחסית, לדטרמיניזם דתי השולל מן האדם את יכולת הבחירה החופשית. רבי [[חסדאי קרשקש]] הציע תפיסה דטרמיניסטית חמורה, שלפיה כל מעשה של האדם תלוי בגורמים קודמים שהיוו עילה למעשיו. מקרה אחר של הוגה יהודי הדוגל בדטרמיניזם דתי קיצוני נמצא בתנועה החסידית בהגותו יוצאת הדופן של הרבי מאיזביצה, ר' [[מרדכי יוסף ליינר]] בספרו "מי השילוח".