שיעור פריון כולל: הבדלים בין גרסאות

נוספו 163 בתים ,  לפני חודשיים
הלבשת קישורים עירומים
(הלבשת קישורים עירומים)
 
{{מקרא2|#35B0E3|1–2 ילדים}}
{{מקרא2|#3555E3|0–1 ילדים}}]]
'''שיעור פריון כולל''' (ב[[אנגלית]]: '''Total Fertility Rate''' ; בקיצור '''TFR''') הוא מונח ב[[דמוגרפיה]], שקרוי לפעמים בשם "'''שיעור פריון'''" בלבד, או "'''שיעור הפריון הכולל התקופתי'''". מונח זה מנסה לאמוד את מספר הילדים שצפויה אישה היפותטית ללדת בימי חייה.
 
שיעור הפריון הכולל הוא מדד סינתטי, במובן שהוא מתייחס לנשים בקבוצות גיל שונות ועל פי הנחות מסוימות. אין הוא מבוסס על הפריון של קבוצת נשים אמיתית בשכבת גיל מסוימת, מכיוון שהוא מנסה לחזות את מספר הילדים הממוצע הצפוי לאישה עד '''סיום''' תקופת ה[[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]]. באותה מידה, אין המדד מתייחס למספר הילדים אשר נולדו למעשה לאישה במשך ימי חייה. יתרונו של המדד בכך, שבניגוד למדדי ילודה אחרים, כמו [[שיעור ילודה]] (מספר הלידות ל-1000 נפש), הוא מבוטא במספר שקל להבינו אינטואיטיבית – מספר ילדים לאישה.
|45–49|| 10.8
|}
המדד מתבסס על חישוב יחס בין מספר הנולדים ב[[שנה]] מסוימת לבין [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] הנשים הנמצאות בגיל הפריון. בעולם, מקובל לראות בגילים 15–49 את גיל הפוריות, וב[[ארצות הברית]] – בגילים 15–44. את הנשים בגיל הפריון מחלקים לקבוצות גיל המונות 5 שנים כל אחת. עבור כל קבוצת גיל כזו מחשבים את '''שיעור הפריון הסגולי'''. שיעור הפריון הסגולי הוא מספר התינוקות אשר נולדו בשנה מסוימת לאימהות באותה קבוצת גיל, '''לחלק''' למספר הנשים באותה קבוצת גיל בשנה הנבדקת, כפול 1000.
 
כך, למשל, אם בשנה מסוימת היו 30,000 לידות לאימהות בגילים 20–24, ומספר הנשים הכולל בקבוצת גיל זו הוא 200,000 – הרי שמספר הלידות עבור קבוצת גיל זו הוא 30,000/200,000 = 0.15 ילדים לאישה. מאחר שמקובל לחשב שיעורי פריון סגולי עבור כל 1,000 נשים בקבוצת הגיל הרלוונטית הרי שהפריון הסגולי ל-1000 נשים הוא 150. על מנת לקבל את שיעור הפריון הכולל מכפילים את שעור הפריון הסגולי לכל קבוצה ב-5, ומחברים עבור כל קבוצות הגיל. במילים אחרות, מדובר באישה היפותטית שמתחילה את חיי הפריון שלה בגיל 15, יולדת חמש שנים לפי הפריון הסגולי בקבוצת הגיל 15–19, חמש שנים לפי הפריון הסגולי בקבוצת הגיל 20–24, וכן הלאה (מכאן ההכפלה ב-5). ההנחה הגלומה במונח זה היא כי מספר הילדים שצפויות ללדת נשים בגיל מסוים יישאר קבוע כמו שהוא בשנת המדידה, וכן הנחה שהאישה צפויה לחיות לפחות עד תום תקופת הפוריות.
 
לדוגמה, בשנים 2012–2014 היו שיעורי הפריון הסגולי של נשים חרדיות בישראל{{הערה|1=https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/pw/pw101/pw101.pdf?fbclid=IwAR2nQHS95zFdx4F3aARR82XSDw3_y1QCGNGTgaso9l3pyWZfdmzhaerYp-A}} כדלקמן (משמאל):
סכום כל שיעורי הפריון הוא 1381 ולאחר הכפלה ב-5 וחלוקה ב-1000 – 6.91. זהו שיעור הפריון הכולל של נשים חרדיות לשנים האמורות.
 
יש להבחין בין שיעור הפריון לבין [[שיעור ילודה|שיעור הילודה]]. שיעור הילודה מתאר את מספר הנולדים בשנה מסוימת ל-1,000 נפש ועל אף שהוא מושפע, בין השאר, גם משיעור הפריון, הוא מושפע גם מגיל האם בלידה ומ[[פירמידת גילים|מבנה שכבות האוכלוסייה]] (שיעור קבוצת האמהות הפוטנציאליות מתוך כלל האוכלוסייה). בשל סיבות אלו, שיעור הפריון הכולל (כפי שהוא מחושב) הוא מדד טוב יותר לשינויים בדפוסי הילודה מאשר שיעור הילודה. למעשה, מדד הפריון מנבא מה יהיה גודלו של הדור הבא של שכבת הגיל היולדת ביחס לזה של קבוצת הגיל הנוכחית.
 
===שיעור הפריון העולמי===
על פי אומדני האו"מ{{הערה|1{{קישור כללי|כתובת=https://population.un.org/wpp/Download/Standard/Fertility/|כותרת=World Population Prospects - Population Division - United Nations|תאריך_וידוא=2021-09-24|אתר=population.un.org}}}}
{| class="wikitable" style="float:right; margin: 0.5em 0 0.5em 1em; text-align:left"
|-