מור סגפי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
סגפי, שנולד במשפחה יהודית ענייה בכפר קטן ב[[דרום טרנסדנוביה]] למד ב[[פראג]] וב[[ברלין]]. בהיותו סטודנט עני פירנס את עצמו ממתן שיעורים פרטיים ומכתיבה. אחרי חזרתו הביתה ל[[ממלכת הונגריה (1526–1867)|ממלכת הונגריה]], עד שנת [[1848]] היה מזכיר "האגודה היהודית להפצת השפה ההונגרית" (בקרב היהודים שדיברו אז בעיקר גרמנית ויידיש) בעיר [[פשט (הונגריה)|פשט]]. הוא בלט בתקופה זו גם ביצירותיו הפואטיות בנושאים עממיים. סגפי שירת בתותחנים במהלך [[מהפכת 1848 בהונגריה|מהפיכת 1848 בהונגריה]] שמכונה שם "מלחמת העצמאות". הוא הועלה לדרגת קפטן בשל אומץ לבו בקרב סנט-טמאש. אחר כך נפצע והפך למזכיר של ברטלן סמרה (Szemere Bertalan) שהיה פוליטיקאי הונגרי, חבר פרלמנט, סופר, משפטן, שר הפנים של הממשלה ההונגרית האחראית הראשונה, ואחר כך ראש הממשלה השני של ממלכת הונגריה במהלך המהפכה ומלחמת העצמאות בשנים 1848-[[1849]]). אחרי כשלון המהפיכה וכניעת הצבא ההונגרי בווילאגוש הוא הסתתר תחילה ואחר כך ברח. הוא עבד בעיתונים בברלין, ב[[פריז]] וב[[לונדון]], והתפרנס שוב גם ממתן שיעורים פרטיים. לאחר [[הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867]] זכה בתפקיד תחילה כמנסח ולאחר מכן כמזכיר במשרד המסחר, אך העדיף ללמד. הוא עשה [[תעודת הוראה]] ולימד בגימנסיה הריאלית הראשית תחילה ב[[לבוצ'ה]] ולאחר מכן ב[[קושיצה|קושיצה.]] (אז שניהם בתחומי ממלכת הונגריה). הוא פרש לגמלאות בשנת [[1886]] והתגורר ב[[רייקה]] עם משפחתו.
 
סגפי כתב שירים ופרוזה בכתבי עת לספרות יפה כבר לפני מהפיכת 1848 בהונגריה. יחד עם [[קארוי הוגו]] הוא היה בין חלוצי הספרות היפה ([[הספרות ההונגרית-יהודית במאה ה-19]]) היהודים-הונגרים המוקדמים ביותר, אך קארוי הוגו היה בינלאומיסט בעוד מור סגפי היה פטריות נלהב. הוא התבטא נגד האנטישמיות של כמה מחבריו הסופרים (תמונות החיים, 1846), כתב סיפורים קצרים אופנתיים להגנת היהודים (כמו, כאמור, תמונותבתמונות החיים, 1846–1847), ובשירתו הודה בהכרה עצמית במוצאו (אני יהודי)''.'' באגודת [[אדה הורן]] פרסם את לוח השנה היהודי הראשון בשפה ההונגרית (1848). ביצירותיו הנרטיביות המאוחרות יותר הוא פנה בעניין רב לחייהם של האיכרים ההונגרים.
 
הוא כתב שירים, סיפורים קצרים ומאמרים ב
שורה 36:
* Szinnyei József: ''Magyar írók élete és munkái XIII. (Steiner–Télfy).'' Budapest: Hornyánszky. 1909.
* Pintér Jenő: ''A magyar irodalom története: tudományos rendszerezés I–VIII.'' Budapest: A Magyar Irodalomtörténeti Társaság Kiadása. 1930–1941. → elektronikus elérhetőség, 6. kötet, A novella és regény fejlődése c. fejezet.
* ''[[לקסיקון יהודי הונגרי]]. 1929. עורך [[פטר אויווארי]]. מור סגפי''
* ''Magyar zsidó lexikon''. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. [1]
* ''Magyar életrajzi lexikon I–IV.'' Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. [2]
</div>