בית הפועלים עמל – הבדלי גרסאות

הוסרו 1,663 בתים ,  לפני חודשיים
מ
ניפוי
(אין)
מ (ניפוי)
[[קובץ:PikiWiki Israel 12702 Kfar saba.JPG|ממוזער|בית הפועלים שנים ספורות לאחר הקמתו]]
'''בית הפועלים עמל''' (מוכר גם כ"'''קולנוע עמל'''") נמצאהוא מבנה הנמצא ברחוב בן-גוריון 57, ב[[כפר-סבא]] ששימש כ[[בית פועלים]] ו[[בית-עם]]. אבן הפינה למבנה הונחה ב-[[1936]] ושנה אחרי הנחת אבן הפינה, ב[[אוגוסט]] [[1937]], ניצבהסתיימה הקמת המבנה. ששימשבשנת כבית[[1954]] פועליםהוסב ובית-עם (והוסב לקולנוע בשנתהמבנה ל[[1954בית קולנוע]]). לקולנוע עמל היה אולם המכילשהכיל 800 מקומות ישיבה, המבנהוהוא פעל עד אוגוסט [[2003]]., נכוןמאז ל-[[2018]]ננטש - הקולנוע לשעבר נטושהמבנה.
 
== היסטוריה ==
עמל הוקם כבית הפועלים בכפר-סבא, הוא תוכנן על ידי חתן פרס ישראל, האדריכל [[אריה שרון]], ונבנה בתקופת [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט]];. בתחילת 1936, הונחה אבן הפינה, ובאוגוסט 1937 נחנך במעמד אנשי ציבור רבים. מבנההמבנה מאסיבי;, מופתכמופת של אחיזה איתנה בשטח לנוכח המאורעות; וביטויוכביטוי למאבק על הפועלים על [[עבודה עברית;]]. המחירעלות הכוללהבנייה לבנייתהכוללת הקולנוע היההיתה 5,000 [[לירה ארץ-ישראלית|לירות ישראליות]]: חצי מהסכום שולם על ידימומן מ[[תרומה|תרומות]], והחצי השני שולם על ידי הלוואה מקרןמ[[חברת העובדים|קרן "חוסר עבודה"]] ומ[[בנק אמריקאי ישראלי|בנק יפת]] בהמלצת חברת [[ניר (חברה)|ניר]]. 306 פועלים תרמו ימי עבודה ולֵבנים, 266 פועלים תרמו 1,377 לירות ישראליות (65 לירות מתוכן נתרמו על ידי מי שאינם חברי [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|הסתדרות]]). מבין הדוחפים להקמת בית הפועלים בכפר-סבא, בלט [[פנחס ספיר]] (קוזלובסקי), מנהלה של הקרן, תושבותושב כפר-סבא, ולימים, שר אוצר מיתולוגי שהותיר את חותמו בכפר-סבא. דמות נוספת הכרוכה בעמל היא דמותו שלוכן אדריכל הגנים, חתן פרס ישראל, [[ליפא יהלום]] (ממייסדי אדריכלות הנוף המודרנית בישראל). הגינה הנאה סביב בית הפועלים תוכננה בשני סבבים, הראשון על ידי אדריכל הנוף ליפא יהלום,שגם והשניתכנן בשיתוף עם [[דן צור.]] השנייםאת זכוהגינה במשותףסביב ב[[פרסהמבנה.הגינה ישראל]] ל[[אדריכלות]] נוף.עוצבה על פי התפיסה של 'עיר גנים', עוצבה גינת עמל בטבורה של כפר סבא כחלקוכחלק מ'רשת ירוקה' המושתתהמושתתת על התכנון המקורי של מפת המושבה כפר סבא שמדד משה סלור ב-1905. בית הפועלים עמל מהווההיה, הן גאוגרפית והן ערכית, ראש חץ לרשת ירוקה של גינות מרכז העיר.
 
הבניין מאופיין, ברוח בית הספר [[באוהאוס]] לאדריכלות שבעיר [[דסאו]] בגרמניה שבה למד אריה שרון (בין השנים 1926 - 1929), בשפה פונקציונלית-מודרניסטית; [[חזית (אדריכלות)|חזית]] סימטרית בעלת ששה עמודים[[עמוד]]ים בולטים, ומכל צד אגפים זהים שנסוגים מעט לאחור; הבניין חוּפה בטיח בשני גוונים שהעניק תחושה תלת ממדית לחזית השטוחה; בקומת הקרקע הייתה מבואה עם שתי כניסות לאולם, גרמי מדרגות שהובילו לאגף משרדים קטן שאכלס את המנגנון הניהולי של [[מועצת פועלים|מועצת הפועלים - עד שזו הועברה ב-1941 למבנה חדש ברחוב נחשון - בשנים האחרונות המבנה נהרס ועל מקומו נבנו בנייני מגורים]].
 
האדריכלות של בית הפועלים עמל היא אחד מציוני הדרך בהתגבשות [[הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל|הסגנון הבינלאומי]] בעבודותיו של אריה שרון. המבנה דומה בסגנונו למעונות העובדים ב[[רחוב פרישמן (תל אביב)|רחוב פרישמן]] (1935) שסימלו את התרבות הפועלית בתל אביב, כמו כן, יש דמיון לחדר האוכל בקיבוץ [[גבעת השלושה]] מ-1936 ולמבנים הראשונים של [[בית חולים בילינסון|בית החולים ביליניסון]] ב[[פתח תקווה]] מ-1935, ואפילו לבית הספר היסודי ממלכתי הראשון בכפר-סבא: בית ספר אוסישקין, שנחנך ב-[[1941]]. כל המבנים נבנו בעבור פועלים, ואופיינו בשפה מודרניסטית צנועה אך מכובדת. בית הפועלים עמל מעט יוצא דופן מבחינה זאת, כיוון שששת העמודים בחזית שלו הדהדו דימוי הקלאסי של מקדשים יווניים, נראה שמהותו הציבורית והטקסית של בית הפועלים השפיעה על האדריכל אריה שרון.
 
ב-[[1941]], לאחר מעבר מועצת פועלי כפר-סבא לרחוב נחשוןמהמקום, שינה בית הפועלים עמל את ייעודו: ממקום התאספות למקום העלאת הצגות [[תיאטרון]]: הצגת הבכורה אשר הוצגה באולם הייתה הצגת [[אהל (תיאטרון)|תיאטרון האהל]] "סדום". שנים שימש המקום הן כבית להצגות תיאטרון, הן כקולנועקולנוע, הן כאולם להצגות ולמופעיול[[הופעה|מופעי בידור]], והן כבמה לטקסיםל[[טקס]]ים ולחגים של בתי הספר העירוניים ושל תנועות הנוער. ב-1966, בתכנונו של האדריכל אורי ברונשטיין, היתוספההתווספה למבנה חזית חדשה שהסתירה את המבואה המקורית בעלת ששת העמודים, וכללה שני אשנבים לקופת כרטיסים וקיוסקו[[קיוסק]]. המבואה החדשה תוכננה בשפה שונה לגמרי מזו של החזית התמירה המקורית בסגנון הבינלאומי של המבנה. בתחילת [[שנות ה-70]], שופץ בית הפועלים על ידי מועצת פועלי כפר-סבא, והיה לקולנוע גדול המכיל 800 מקומות ישיבה.
 
עד לשנת [[1981]] היה הקולנוע בבעלותה של מועצת פועלי כפר סבא, לאחר שזו נקלעה לקשיים כלכליים, הושכר הקולנוע למפעל המים למשך 20 שנים. מפעל המים פעל לשיפוץ האולם, הוחלפו כיסאות העץ בכיסאות מרופדים באריג אדום ונצבעו הקירות. לאחר תקופת הפעלה רווחית, שב הקולנוע ונקלע לחובות של מיליוני שקלים. תחילה, הושכר האולם לאירועים ולכנסים, וגם למופעי בידור ולהצגות בימי ששי, אך גם המשיך לפעול כבית קולנוע לסרטי איכות.
 
בשנת 2003 נמכר, תמורת סכום של 750 אלף [[דולר אמריקאי|דולר]], על ידי חברת נכסי ההסתדרות (נדל"ן) בע"מ לקבלנים, האחים אליהו. הם תכננו לבנות במקום מרכול, ואחר-כך בית חולים סיעודי. למען הצלת עמלהמבנה, הוקם ועד פעולה של תושבים, שגרף מאות תושבי השכונה, ובוטלו התוכניות של האחים אליהו. בהמשך, נכלל המבנה ברשימת [[שימור מבנים|השימור]] העירונית הכוללת 70 מבנים.
 
ועד הפעולה למען עמל, בעזרת תמר טוכלר מהמועצה לשימור אתרים וירדנה ויזינברג מנהלת מוזיאון כפר-סבא ואחראית השימור, פועלים להכנסת עמל לרשימת השימור העירונית, כיוון שנבנה על ידי האדריכל אריה שרון בסגנון הבינלאומי: עצומה שעליה חתמו מאות תושבי כפר-סבא הצילה את עמל, והמבנה הוכנס לרשימת השימור העירונית הכוללת 70 מבנים.
 
פרופסור אמנון בר-אור, אחד מדמויות המפתח בשימור בארץ, גויס על ידי ירדנה ויזינגר בשם ראש עיריית כפר סבא יהודה בן-חמו, להכין למבנה עמל תיק תיעוד במסגרת הכנת תוכנית שימור כוללת לעיר, זאת, בד בבד עם ניסיונות לשכנע את הקבלנים, האחים אליהו, רוכשי המבנה, לנייד את זכויותיהם לקרקע אחרת. תיק התיעוד לא הושלם כמו גם תוכנית השימור שהכין פרופסור בר אור לכפר סבא.
 
== לקריאה נוספת ==