הבדלים בין גרסאות בדף "מרטין (חברה לייצור כלי נגינה)"

(היסטוריה: הרחבה)
(←‏היסטוריה: השלמה)
עד [[מלחמת העולם השנייה]], רבים מדגמי הגיטרות המובחרים של מרטין נבנו עם לוח תהודה קדמי מעץ אדירונדאק (זן של [[אשוחית סיטקה]] הגדל בהרי אדירונדאק {{אנג|Adirondack Mountains}} ב[[מדינת ניו-יורק]]), ולוח אחורי מעץ [[סיסם ברזילאי]] {{אנג|Dalbergia nigra}} מ[[יער האמזונאס]]. שני טיפוסי עצים אלו נכחדו מאז כמעט לחלוטין, עקב [[כריתת עצים]] ו[[בירוא יערות]], ולפיכך הם נדירים ביותר בגיטרות שנבנו מאז, ומוחלפים במיני עץ אחרים. בנוסף, מקובל אצל בוני ונגני גיטרות אקוסטיות מובחרות שהצליל שלהן משתבח במשך השנים, ככל שהעץ ממשיך להתייבש. כתוצאה מכך, גיטרות מרטין עתיקות וביחוד מלפני מלחמת העולם השנייה נחשבות לגיטרות וינטג' {{אנג|Vintage guitar}} נדירות, שהפכו לפריטי [[אספנות]] מבוקשים ויקרים, ובדרך-כלל נמכרות במחירים של 30 עד 70 אלף דולר{{הערה|שם=בנט16}}. תופעה זו תורמת להילת האיכות סביב הגיטרות של החברה, ותכופות מודגשת באסטרטגית ה[[שיווק]] העכשווית שלה, לצד ההיסטוריה והמסורת הארוכים שלה.
 
משנות ה-40 וה-50 נסקה הפופולריות של הגיטרה החשמלית, וכתוצאה מכך של יצרני גיטרות חשמליות כמו [[גיבסון (חברה)|גיבסון]] ו[[פנדר]], בעוד גיטרות אקוסטיות ויצרניהן נדחקו למקום משני במוזיקה הפופולרית וב[[תעשיית המוזיקה]]{{הערה|אם כי ברמות המחיר הנמוכות בשוק כלי-הנגינה, גיטרות אקוסטיות עדיין נמכרות במספרים דומים לאלו של גיטרות חשמליות, שכןמשום אינןשאינן מצריכות מערכת הגברה חשמלית מסובכת ויקרה.}}. בניגוד לגיבסון, לא נכנסה מרטין לעיצוב וייצור מסיבייםנרחבים של גיטרות חשמליות, אף כי עשתה לפרקים כמה ניסיונות בכיוון זה שלא צלחו. כמו-כן מייצרת החברה מפעם לפעם דגמי חצי-נפח {{אנג|Archtop guitar}} עם הגברה חשמלית, המיועדים בעיקר לנגני [[ג'אז]]. הפיתוח של [[פיק אפ (מוזיקה)|פיק-אפ]] המוציא צליל נאמן לצליל האקוסטי של גיטרה נתקל בקשיים, הנוטים להגביל את השילוב של גיטרות אקוסטיות בהופעות חיות עם להקות מוגברות חשמלית. מאז 1981 משתפת חברת מרטין פעולה עם חברת פישמן {{אנג|Fishman (company)}} לצורך הגברה חשמלית של הדגמים האקוסטיים שלה.
 
== בסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21 ==