הבדלים בין גרסאות בדף "כתם פז"

נוספו 52 בתים ,  לפני חודש
(עליה => עלייה)
תגיות: עריכה חזותית קישורים לדפי פירושונים
מצב היסטורי ותרבותי זה, היה הקרקע אשר אפשרה את קליטת הגותו של רש"ל, כפי שזו מתבטאת בכתם פז. היהודים בטריפולי היו חסרי הנהגה וחסרי ידע. הם זנחו את המנהגים היהודיים למשך שני דורות בשל הרדיפות הדתיות. כאשר רש"ל הגיע לטריפולי נוכח המצב העגום של [[יהדות לוב]], הוא נשאר שם והחל "להשיב תורה לישראל". בכך, יהודי לוב אימצו את תפיסת העולם היהודית של רש"ל אשר העניקה ל[[תלמוד]], ל[[מקרא]] ולזוהר מעמד [[קאנוניזציה של כתבים|קאנוני]] שווה. יתרה מזאת רש"ל בכתם פז קבע כי ידיעת הזוהר קודמת לידיעת התלמוד.{{הערה|הוס, על אדני פז, עמ' 8-9.}} כך עולה כי כתם פז, ספינת הדגל של הגות רש"ל, מהווה גרעין רעיוני לתרבות היהודית בלוב, אשר החלה להתפתח מחדש לאחר התקופה הספרדית-מלטזית, ובראשית התקופה העות'מאנית.{{הערה|חג'ג', תולדות יהודי לוב, עמ' 259; "כתם-פז" עמ' ז'-ט'; הוס, על אדני פז, 43.}}
 
מאפיין נוסף בכתם פז הוא אופיו הפולמסי, דבר אשר מובן לאור מניעי הכתיבה של רש"ל. המקובל בחיבורו מגיב לשני פולמוסים דתיים-אינטלקטואליים. הראשון הוא הפולמוס עם האסכולות הרציונליסטיות והפילוסופיות של היהדות. להם, ביקש רש"ל להוכיח כי ביקורתם נעוצה דווקא באי-ידיעתם או אי-הבנתם את הזוהר, ולכן הוא ביקש לכתוב פירוש לזוהר.{{הערה|"כתם-פז", עמ יא'; הוס, על אדני פז, עמ' 7-8.}} הפולמוס השני היה עם [[אנוסים|יהודים אנוסים]], אשר ספגו רעיונות נוצריים, והחלו להביע ספקות באמיתות המקרא. בדומה לתפיסותיו של [[ברוך שפינוזה]] במאה ה-17 ב[[אמסטרדם]].{{הערה|הוס, על אדני פז, עמ' 6-7.}}
 
==מקורות השפעה==
 
מקורות ההשפעה שעיצבו את הגותו של רש"ל, והוזכרו על-ידו בכתם פז הם כתביהם של: [[הרמב"ן]], [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]], ר' [[יוסף ג'יקטיליא]], ר' [[מנחם ריקאנטי]], ר' [[יהודה החסיד]], כמו כן הוא מציין את [[ספר הבהיר]], [[ספר מערכת האלוהות]] וספר הזוהר. בנוסף, הגותו של [[הרמב"ם]] מצוינת אף-היא כמקור השפעה מרכזי (בעיקר [[מורה הנבוכים]]).{{הערה|הוס, על אדני פז, עמ' 38; "כתם-פז", עמ' יא'.}} שני גורמים מסתוריים אשר השפיעו על רעיונות כ"פ היו מורהו עלום השם של רש"ל שלימדו בעיקר זוהר, ו"מניע קולמוסי" כפי שקרא לו רש"ל.{{הערה|הוס, על אדני פז, 27-30.}} ככל הנראה המורה עלום השם הוא גם בעל "[[ביאור המילים הזרות]]" המבאר קושיות בזוהר (עבור מחקר הקבלה כתם פז מהווה עדות נדירה לשימוש בחיבור "ביאור למילים זרות", ומאפשר למחקר להבין מי אותו מורה עלום שם/ מחבר המילון). המושג "מניע קולמוסי" מתאר טכניקת כתיבה אוטומטית של צירופי אותיות, כלומר הגורם המניע את העט וכותב את הדברים זוהי [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]]. רעיון זה היה מוכר בזמן המדובר ב[[צפון-אפריקה]], והוא מופיע בכתביהם של מקובלים נוספים, למשל אצל [[ר' מרדכי בוזאגלו]], ממרוקו בן תקופתו של רש"ל.{{הערה|הוס, על אדני פז, עמ' 27-28.}} מבחינת תפיסתו הקבלית כתם פז מהווה המשך ופיתוח של [[קבלת גירונה]] ו[[קבלת פרובאנס]].{{הערה|הוס, על אדני פז, 29.}}
 
==השפעתו וחשיבותו של כתם פז==
לפני הדפסתו הספר זכה לאזכורים מעטים. למשל, בספר [[יודע בינה]], ל[[ר' יוסף חמיץ]] ור' [[משה זכות]] שנדפס בשנת התי"ח בוונציה; כמו כן, בפירושי הזוהר [[בכתב-יד לונדון 56]]. מובאות פרגמנטריות מתוך כתם פז משובצות גם בספר אשל אברהם לר' [[אברהם טוביאנה]].{{הערה|הוס, על אדני פז, 25.}} הספר כתם פז לא נדפס לאחר כתיבתו במשך זמן רב, ולא זכה לתהודה רבה בקרב המקובלים, מה-גם שבמקביל זכתה קבלת האר"י לתפוצה רחבה.{{הערה|הוס, על אדני פז, 26.}}
 
חשיבות כתם פז לתרבות היהודית היא בהיותו ממשיך הדרך של הגות הקבלה הספרדית החל מן המאה החמש-עשרה, תוך חיזוק המגמה לשילוב הזוהר בקאנון היהודי. האסכולה הקבלית בספרד העניקה לאורך פרק זמן זה יותר ויותר משקל לזוהר כגורם מכריע בפסיקות הלכתיות. הזוהר עבר בתקופה זו תהליך [[קאנוניזציה]] וחדר לזרם המרכזי של היהדות. בכתם פז מעמיד רש"ל את הזוהר כטקסט קאנוני וקדוש, תוך הסתמכות על הזוהר להכרעת מחלוקות הלכתיות, או תוך נימוק כשליהם של הרמב"ן ורמב"ם משום שלא הכירו את הזוהר.{{הערה|הוס, על אדני פז, 42-44; "כתם-פז", עמ' ה' ו- יא'.}}
 
כיום כתם פז משמש הן את המקובלים והן את החוקרים. ספר הזוהר עם פירוש "[[מתוק מדבש]]" למקובל [[דניאל פריש]] עושה שימוש בכתם פז, בפירושיו לספר בראשית בזוהר.{{הערה|זהר, מתוק מדבש, כרך א, הקדמת הזוהר-פרשת בראשית, עם הספר עמ' כז.}} על-פי [[גרשם שלום]] זהו החיבור הקבלי החשוב במרוקו במאה השש-עשרה. חשיבות כתם פז עבור מחקר הקבלה היא בכך שהחיבור מציג רעיונות ופרשנות ייחודיים אשר סמוכים בזמן לגירוש ספרד, ושלא הושפעו מקבלת האר"י וקבלת צפת, אשר ברבות הזמנים הפכו לסמכות הפרשנית המקובלת של הזוהר.{{הערה|חלמיש, הקבלה בצפון אפריקה, עמ' 17-18.}} כמו כן ב[[ספר הזוהר של גרשם שלום]], ניכרת בהערותיו התייחסות רבה מאוד לכתם פז כפירוש מרכזי לספר בראשית בזוהר.{{הערה| ספר הזוהר של גרשם שלום (יוזעפאף תרל"ג-1873): עם הערות בכתיבת ידו, כרך א' (ירושלים: מאגנס, 1992), עמ' ח' בהקדמה מאת יהודה ליבס; וראה הערותיו של שלום בעמ' 10, 14, 26, 29, 38, 85-86, 205 ועוד.}}
1,040

עריכות