שושנה פרסיץ – הבדלי גרסאות

ב-[[1914]] קיבלה רשת "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" רישיון ממשלתי לפתיחת בתי ספר עבריים ברוסיה, ופרסיץ נבחרה לחברת מרכז ההסתדרות שלה. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] העניקה הרשת חינוך לילדי [[פליטים]] יהודים, וב-[[1918]] מנתה יותר מארבע מאות מוסדות ובהם ישיבה, [[גן ילדים|גני ילדים]], בתי ספר ו[[סמינר למורים|בתי מדרש לגננות]]. פרסיץ זיהתה את הצורך ב[[הוצאה לאור]] של [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] שיתאימו ללומדי העברית, ולשם כך רכשה ב-[[1917]] את [[בית דפוס|בית הדפוס]] של [[המכון למדעי המזרח]] "אמנות הדפוס", שסבל באותה עת מגירעון כבד. היא שינתה את שם בית הדפוס ל"[[הוצאת אמנות|אמנות]]" והפכה אותו ל[[הוצאת ספרים|הוצאה לאור]] של רשת מוסדות "תרבות".{{הערה|שם=בן-אריה, 328}} דוד ילין, שהכיר את בני הזוג באופן אישי, סיפר שרעיון הקמת ההוצאה עלה יחד עם בן זוגה ואחיה משה כמתנה לאביה לכבוד יום הולדתו ה-50.{{הערה|שם=לזכריוסף|דוד ילין, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1925%2F11%2F16&id=Ar00316&sk=FB2E7CDF לזכרו של יוסף פרסיץ], הארץ, 16/11/1925}}{{הערה|שם=שבא, דבר, 15/11/1963|{{דבר|שלמה שבא|הפטרונית הגדולה של ספרות הילדים: שעה עם: שושנה פרסיץ|1963/11/15|00307}}, {{דבר||המשך|1963/11/15|01206}}.}} [[יהודית הררי]], אשת חינוך וסופרת עברייה, הציגה אותה בקובץ "אשה ואם בישראל" (1959) כאחת מ"שתי המו"ליות העבריות שייסדו הוצאות ספרים חשובות". לדבריה, ההוצאה לאור הייתה לשושנה פרסיץ "ילד שעשועיה, בה שיקעה אהבתה ללשון ולספרות העברית ויחד עמה נדדה מארץ לארץ עד הגיעם לארץ-ישראל".{{הערה|שם=הררי, אשה ואם, 448|יהודית הררי, '''אשה ואם בישראל''', תל אביב: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], תשי"ט, עמ' 448.}}