רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לארנון גולן |
←רכישת אדמות לפני 1881: מועתק מהערך יהודה הלוי מרגוזה |
||
שורה 9:
[[ישראל ב"ק]] הקים בשנת [[תקצ"ד]] ([[1834]]) יישוב ו[[משק חקלאי]] על [[הר מירון]] ובו ישבו כחמש עשרה משפחות יהודיות. [[משפחת עבו]] בסיוע [[משה מונטיפיורי]] רכשה ב-[[1839]] אדמות ב[[עלמא]] ובקדש [[הגליל העליון|שבגליל העליון]]{{הערה|[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], [[יוסף שרביט]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_108.4.pdf צרפת בגליל במאה התשע-עשרה: על פי התכתובת הקונסולרית של משפחת עבו] גיליון 108, יולי 2003, עמ' 90}}, אולם אדמות אלו לא יושבו על ידי יהודים.
בשנת [[1842]] רכשו רבי [[יהודה מרגוזה|יהודה הלוי מרגוזה]], חכם אברהם פנסו וחכם [[יחיאל בכר]] ובסיוע הקהילה הספרדית ביפו, חלקת אדמה בגודל של 103 [[דונם]] על גדות [[נחל איילון]] (ואדי מוסררה), צפונית-מזרחית ליפו. הרב נטע על השטח פרדס ובו 5,310 עצים, מהם 2,210 עצי הדר (בעיקר [[אתרוגים]], מ[[קורפו]]). היה זה ה[[פרדס]] הראשון ב[[ארץ ישראל]] שניטע וטופל בידי יהודים. בשנת [[1855]] נרכש הפרדס על ידי [[משה מונטיפיורי]] ונקרא על שמו ([[פרדס מונטיפיורי]]). במקום נמצאת כיום [[שכונת מונטיפיורי]] בתל אביב.
[[משכנות שאננים]] הייתה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] שאדמותיה נרכשו בשנת [[1855]] על ידי [[משה מונטיפיורי|מונטיפיורי]] לצורך התיישבות. אדמות [[מוצא]] נרכשה בשנת [[1860]] על ידי [[דוד ילין (הראשון)|דוד ילין]] ויושבו בשנת [[1894]]{{הערה|'''האנציקלופדיה העברית''', כרך כ"ב, 'מוצא', עמ' 793}} על ידי ה[[ארגון]] ה[[יהודים|יהודי]] "[[בני ברית]]". בשנת [[1865]], בעזרת גיוס כספים בקרב הקהילות ה[[יהדות מרוקו|יהודיות במרוקו]], רכש הרב [[דוד בן שמעון]] מגרש מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, במקום שבו הוקמה לאחר מכן שכונת [[מחנה ישראל]], שהייתה השכונה השנייה שהוקמה מחוץ לחומות העיר. השכונה נעזבה מספר פעמים ונתיישבה מחדש במאה ה-20.
| |||