הבדלים בין גרסאות בדף "חיים יצחק בונין"

מ
בקרת זהויות, סידור קטגוריות
(ביטול גרסה 31764320 של בן עדריאל (שיחה))
מ (בקרת זהויות, סידור קטגוריות)
 
{{עריכה|ויקיזציה, תיקון שמות שגויים|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}
'''חיים{{הערה|הערך מבוסס בעיקר על מאמר ב"אישים שהכרתי: הלל זיידמן", מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל עמודים 174-183.}} יצחק בונין''' (הומל, ו' בשבט ה'תרל"ה, [[12 בינואר]] [[1875]] - ה'תש"ג, ינואר [[1943]], [[טרבלינקה]]) היה [[סופר]] עברי ויידישאי מחברי [[תנועת המזרחי]].
 
== קורות חיים ==
בונין נולד ב[[הומל]] (גומל, בהיגוי רוסי) לר' אברהם, למדן וסוחר אמיד מחסידי [[חב"ד]]. אבי אמו היה חסיד חב"ד. למד ב[[ישיבת מיר]] בעת כהונתו של הרב חיים לייב טיקוצינסקי, ובגיל 15 התחיל ללמוד חסידות חב"ד. נסע מדי שנה לרבי [[שלמה זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקאפוסט]]. אחרי נישואיו ניסה לעבוד במסחר אך לא הצליח. בשנת [[תרס"ו]] הוסמך לרבנות אך לא מצא משרה. בגלל הפרעות ביהודי [[רוסיה]] הוא ברח ונדד ממקום למקום. נסה להגר ל[[ארצות הברית]], ב[[אליס איילנד]] לא התירו לו להיכנס והוא הוחזר ל[[אירופה]]. באירופה נדד ממקום למקום עד ששב להומל. בהסכמת רבי יוסף יצחק הוא רכש השכלה כללית והתכונן לבחינות בגרות אך לא נבחן כיוון שסירב להיבחן ב[[שבת]]. הוא שימש כמורה בבתי ספר יהודיים בהומל, [[קייב]], [[וילנה]], [[ורשה]] ו[[לודז']]. בשנת [[תר"ע]] (1909-19101909–1910) השתקע בוורשה.
 
===פרסום מאמרים וספרים===
אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] נסע לאדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] מליובאוויטש, שהתגורר ב[[אוטבוצק]], [[פולין]]. בשנת תרע"ג התחיל לפרסם מאמרים בכתבי העת של התקופה. סדרת מאמריו הראשונים "על חסידות חב"ד נדפסה בירחון [[השלוח]], לאחר מכן פרסם מאמרים בכתבי העת העבריים והיידישאים "העולם", "[[הצפירה]]", "דאס נייע לעבן", "דאס אידישע פאלק" ועוד. בשנת תרע"ו הוא התקבל כמורה בבית ספר תיכון ("גימנסיה") יבנה בלודז'. כתב בקביעות ביומון "לאדזשער טאגבלאט" בנושאים מגוונים.
 
בשנת [[תרע"ז]] חיבר והוציא לאור "לימודי היהדות" - ספר לימוד לבתי ספר תיכוניים עבריים. בשנים תרפ"א-תרפ"ב ערך והוציא לאור מאסף ספרותי ליהדות בו פרסם מאמרים שלו בשמו ובשמות ספרותיים אחרים. כמו כן רבנים כמו ר' הלל צייטלין, הרב משה אביגדור עמיאל פרסמו בו מאמרים .
 
בונין היה חבר פעיל ב[[תנועת המזרחי]], הוגה דעות ומטיף להגשמה. הוא פרסם חוברת מיוחדת "על סף העלייה השלישית", ומאמרים רבים בעיתונים "לאדזשער טאגעבלאט" בלודז', "דאס אידישע טאגבלאט" ב[[ניו יורק]] ובעיתוני המזרחי בעברית וביידיש כמו "התור", "המזרחי" ועוד. פעולות אלו העמידו אותו בניגוד לליובאוויטש ולכן לא מצא מקום בין חסידיה. אך הוא התייחס אל האדמו"ר רבי יוסף יצחק בהערצה רבה והיה מקושר אליו ככל חסיד אם כי לא קיבל את דעתו בעניין בנין הארץ.
 
===מורה בתחכמוני===
בשנת [[תרפ"ט]] כאשר נוסד בורשה הסמינריון תחכמוני מטעם מזרחי, בית מדרש לרבנים ולמורים נקרא בונין להיות אחד ממוריו. הוא עזב את לודז' ועבר לווארשהלוורשה. תחכמוני התנהל על ידי שני אישים שהיו רחוקים ומנוגדים זה מזה. מנהל לימודי קודש היה הרב [[משה סולובייצ'יק|משה סולובייציק]] בעוד שמנהל לימודי החול והנציג כלפי חוץ היה ההיסטוריון פרופ' [[מאיר בלבן]]. בונין יישר חיכוכים וסכסוכים ביניהם. עשר שנים שימש בונין כמורה בתחכמוני עד שבשנת [[תרצ"ט]] בהגיעו לגיל 65 פרש מהוראה, עזב את ווארשה וחזר ללודז'.
 
עשר שנים שימש בונין כמורה בתחכמוני עד שבשנת [[תרצ"ט]] בהגיעו לגיל 65 פרש מהוראה, עזב את ווארשה וחזר ללודז'. ב[[לודז']] התחיל להתמסר לעבודתו הספרותית לסיום חיבורו "משנה חב"ד" ולחיבור ספרים אחרים שהיו בתוכניתו.
ב[[לודז']] התחיל להתמסר לעבודתו הספרותית לסיום חיבורו "משנה חב"ד" ולחיבור ספרים אחרים שהיו בתוכניתו. אך כעבור חודשים אחדים, בספטמבר 1939 עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] כשנכנסו הנאצים ללודז' חששו אנשי הרוח והסופרים שיהיו הקרבנות הראשונים ואמנם גל של מאסרים עבר על אלה כבר בימים הראשונים. בונין ברח עם בנו מלודז' לוורשה ושם היה ב[[גיטו]]. גם בגיטו הוסיף לכתוב עד שבינואר 1940 נלקח ל[[טרבלינקה]] והומת ב[[תאי הגזים]]. כתביו ואוסף מכתביו אבד.
 
===מלחמת העולם השנייה ובגטו===
ב[[לודז']] התחיל להתמסר לעבודתו הספרותית לסיום חיבורו "משנה חב"ד" ולחיבור ספרים אחרים שהיו בתוכניתו. אך כעבור חודשים אחדים, בספטמבר 1939 עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] כשנכנסו הנאצים ללודז' חששו אנשי הרוח והסופרים שיהיו הקרבנות הראשונים ואמנם גל של מאסרים עבר על אלה כבר בימים הראשונים. בונין ברח עם בנו מלודז' לוורשה ושם היה ב[[גיטו]]. גם בגיטו הוסיף לכתוב עד שבינואר 1940 נלקח ל[[טרבלינקה]] והומת ב[[תאי הגזים]]. כתביו ואוסף מכתביו אבד.
 
==משפחתו==
* למודי היהדות, 1917
* אויפ'ן שוועל פון דער דריטען עליה, 1920
 
* על סף העלייה השלישית, לודז, תרפ"א
* די ענטפלעקונג פון דעם גרויסען שאטען, 1928
 
* משנה חב"ד, 1936-1931
 
* כתבים, 1936
 
* חב"דיש: געשטאלטען, בילדער, חזיונות, ערצעהלונגען, שמועסען, 1938
 
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:בונין, חיים יצחק}}
[[קטגוריה:חוקרי חסידות]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים בלארוסים]]
[[קטגוריה:סופרים כותבי יידיש]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:חוקרי חסידות]]