איש החול (סיפור קצר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שירלי ק העבירה את הדף The Sandman (short story) לשם איש החול (סיפור קצר): העברתי מהאשף בטעות עם השם באנגלית וכעת משנה לעברית
המשך עבודה על הערך
שורה 7:
הסיפור עוסק באיש צעיר בשם נתנאל, אשר משוכנע כי אחד מחבריו של אביו הוא למעשה איש החול, יצור מהאגדות אשר מבקש לגנוב את עיני הילדים ולתיתן למאכל לילדיו שעל הירח.
 
לאורך השנים עורר הסיפור עניין רב, [[זיגמונד פרויד]] כתב עליו מאמר בפסיכואנליזה, הוא עובד לכמה וכמה אופרות ומופעי מחול, וכן מוזכר ומצוטט במגוון יצירות.
 
== תקציר העלילה ==
נתנאל הוא סטודנט צעיר שרדוף מילדותו במחשבות ופחדים מאדם בשם קופליוס הקשור בנסיבות מותו שלבמות אביו. הוא כותב על כך מכתבים לאהובתו קלרה ולאחיה לותאר. נתנאל זוכר שאביו היה נוהג לקבל בלילות אורח מסתורי ולא נעים בחדר עבודתו, ושלפני הגעתו אימו הייתה מזהירה את הילדים ש"איש החול" מגיע, כדי שהילדים ילכו לישון. נתנאל ניסה לשאול על כך את אימו, אשראך התייחסההיא לענייןפטרה את העניין בשוויון נפש ואמרה רק שזה מה שנהגה להגיד להםלילדים כשהגיע הזמן לישון. נתנאל לא ויתר ושאל את המטפלת של אחותו הקטנה אשר הסבירה לו ש ''"איש החול הרשע מגיע כשילדים לא הולכים לישון, זורה חול בעיניהם עד שהן ויוצאות מחוריהן ואז לוקח את העיניים בשק ומאכיל בהן את ילדיו".''
 
נתנאל זוכר שלילה אחד הסתתר בחדר אביו על מנת לראות את מעשיו של איש החול. קופליוס עבד לייד האח והוציא "חומרים בוהקים" מתוך האש, ואז צר מהם בפטיש דמויות פנים ללא עיניים. למראה המעשים המבעיתים נתנאל צרח והתגלה. קופליוס דחף אותו אל תוך האח וביקש לזרוק גחלים לעיניו, אך אביו התחנן כי יורשה לו לשמור על עיניו. שנה לאחר מכן, באחד מהביקורים הבאים של קופליוס נהרג אביו בפיצוץ מסתורי, אלא שהכוויות בפניו נעלמו לפני הקבורה. בעקבות התקרית קופליוס נעלם בלי להשאיר זכר.
שורה 16:
כעת נתנאל מאמין שסוחר נודד בשם ג'וזפה קופולה שהגיע לעיר הוא לא אחר מאשר איש החול הנורא. טראומת ילדותו של נתנאל נוגעת לליבה של קלרה, אך היא משוכנעת שהאימה היא פרי דמיונו בלבד ודוחקת בו להפסיק לחשוב על קופליוס/קופולה. נתנאל משתכנע בצדקתה ומניח לפחדיו.
 
נתנאל חוזר ללימודים. ביתו נמצא מול ביתו של פרופסור בשם ספאלנזאני, אשר מיודד עם קופולה, הסוחר הנודד אשר קריאתו ברחובות שוב ושוב "עיניים יפות, עיניים יפות!" מחרידה את נתנאל עד שהוא מבין שהכוונה היא למשקפיים ומשקפות. הוא קונה ממנו משקפת כדי שיצליח להציץ באולימפיה, ביתו של הפרופסור: מצד אחד הוא מתרשם ממנה עמוקות, ומצד שני מבטה הקבוע ועמידתה של אולימפיה ללא ניע מטרידים אותו.
 
נתנאל מחליט להציע נישואין לאולימפיה, אך כשהוא מגיע לביתה הוא מוצא עצמו בעיצומו של מאבק בין ספאלנזאני לקופולה, שנלחמים על אולימפיה ומתווכחים מי מהם יקח את העיניים ומי את המנגנון המכני. מתברר שאולימפיה לא היתה אלא [[אוטומטון]], ולא נערה בשר ודם. קופולה, המתגלה כעת כקופליוס, מנצח במאבק, ונמלט עם הגוף חסר החיים וחסר העיניים. למראה עיניה של אולימפיה המוטלות על הרצפה, פונה נתנאל לחנוק את הפרופסור ובעקבות זאת מאושפז בבית חולים לחולי נפש. לסיפור האוטומט הייתה השפעה נרחבת על החברה, כאשר אוהבים רבים בדקו האם נשותיהם הן בובות או נשים בשר ודם.
שורה 30:
* אביו של נתנאל: אלכימאי שמתרועע עם קופליוס ומוצא את מותו בילדותו של נתנאל.
* ספלנזאני: פרופסור שמשתף פעולה עם קופולה בבניית האוטומטון שנראה כאולימפיה.
* אולימפיה (שפירושו "היא שמגיעה מאולימפוס" בהקשר הקלאסי): "בתו" של הפרופסור ספאלנזאני, שמתגלה מאוחר יותר כאוטומטון, או בובה מכנית; גילוי זה הוא אחד המרכיבים המציתים את הטירוף של נתנאל.
 
== הפניות לפולקלור ==
 
הסיפור מבוסס על איש [[איש החול|החול]], דמות מהאגדות, שתפקידו להביא חלומות לילדים (ולבני אדם באופן כללי) בשנתם, בכך שהוא מפזר חול קסום על עיניהם. בעוד שבאגדות הוא מתואר כדמות חיובית או לכל היותר ניטראלית, בסיפור זה הפך הופמן את דמותו למחרידה, כך שמדובר במעין גרסא אפלה לדמות המוכרת מהאגדות.
 
== פרשנויות ==
גיבור הסיפור, נתנאל, מצוי בקונפליקט פסיכולוגי כשהוא מתלבט בין [[הזיה]] למציאות. נתנאל נאבק כל חייו בטראומהב[[טראומה נפשית|טראומה]] שחווה בילדותו במפגש עם איש החול. עד סוף הסיפור לא מובהר האם החוויה היתה אמיתית או רק חלום או הזיה של נתנאל הצעיר. הטקסט מייצר אצל קוראים שתי הבנות סותרות: אמונתו של נתנאל כי יש כוח אפל השולט בו, מול ההנחה של קלרה כי פחדיו מקורם ביסוד פסיכולוגי בלבד.
 
הופמן מקפיד כל העת שלא להכריע בין אותן תפיסות מנוגדות: מצד אחד נמצאת קלרה, ששמה (מוארת") רומז ל[[עידן האורות]]. על פי תפיסה זו, איש החול אינו אלא מעשיית ילדים וכל האירועים שנתנאל זוכר לא התרחשו במציאות, אלא רק בדמיונו. מול תפיסה זו עומדת פרשנותו של נתנאל עצמו, שמייצגת את העמדה הרומנטית, ביחוד ה[[רומנטיקה]] הגרמנית האפלה, שעל פיה ישנם דברים שאינם נתפסים בשכל ושאותם אין המדע יכול להסביר, ואף על פי כן הם קיימים.
 
[[זיגמונד פרויד|פרויד]] התייחסהקדיש לסיפורמאמר איש החוללדיון בסיפור וטבע עבורו מונח מיוחד בשם "[[האלביתי|האל-ביתי]]" - תחושה בלתי נוחה המתעוררת למראה משהו מוכר אך בו זמנית זר.
 
הדמות של קופליוס/קופולה יכולה להיחשב כדמות פיזית אמיתית, אך גם כמטאפורה, המייצגת את הצד האפל בתוך נתנאל.
 
ביקורת על התפקיד הפאסיבי של נשים בחברה: הציווי החברתי דורש מהן לעסוק בריקוד ובנגינה אך להמעיט בדיבור ולא להביע את דעתן. כך, אולימפיה כמעט שאינה אומרת דבר אך נתנאל משוכנע שהיא נענית לחיזוריו. כשמתגלה כי היא בובה מכנית, ממהרים גברים רבים לבחון האם נשותיהם מסוגלות לדבר ולזוז באופן ספונטני על מנת לוודא שהן אינן אוטומטונים כאולימפיה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/literature/1.1400243|הכותב=עלית קרפ|כותרת=אהבה שאין לה כתובת|אתר=עיתון הארץ|תאריך=4/4/2007}}</ref>.