איש החול (סיפור קצר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הערות שוליים: הערות שוליים
סיום העבודה על הערך
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
[[קובץ:Hoffmann._E._T._A._(1817).JPG|ממוזער| אוסף הסיפורים ''Die Nachtstücke'' (יצירות ''הלילה''), ברלין, 1817]]
"'''איש החול'''" (1816, בגרמנית: Der Sandmann) הוא [[סיפור קצר]] מסוגת [[ספרות אימה|ספרות האימה]] שכתב [[א.ת.א. הופמן]]. הוא התפרסם בשנת 1817 בספר הסיפורים "''Die Nachtstücke"'' (גרמנית: ''יצירות הלילה'').
שורה 7 ⟵ 4:
הסיפור עוסק באיש צעיר בשם נתנאל, אשר משוכנע כי אחד מחבריו של אביו הוא למעשה איש החול, יצור מהאגדות אשר מבקש לגנוב את עיני הילדים ולתיתן למאכל לילדיו שעל הירח.
 
לאורך השנים עורר הסיפור עניין רב, ונחשב כסיפור מופת וציון דרך תרבותי: [[זיגמונד פרויד]] כתב עליו מאמר בפסיכואנליזה, הוא עובד לכמה וכמה אופרות ומופעי מחול, וכן מוזכר ומצוטט במגוון יצירות.
 
== תקציר העלילה ==
נתנאל הוא סטודנט צעיר שרדוף מילדותו במחשבות ופחדים מאדם בשם קופליוס הקשור במות אביו. הוא כותב על כך מכתבים לאהובתו קלרה ולאחיה לותאר. נתנאל זוכר שאביו היה נוהג לקבל בחדר עבודתו בלילות את קופליוס, אורח מסתורי ולא נעים, בחדרוהשניים עבודתו,עסקו ושלפניככל הגעתוהנראה אימובניסויים הייתהבאלכימיה. מזהירהעוד הוא זוכר שאימו כינתה את הילדיםקופליוס ש"איש החול" מגיע, כדי שהילדים ילכו לישון. נתנאל ניסה לשאול אותה על כך את אימו, אך היא פטרה את העניין בשוויון נפש ואמרה רק שזה מה שנהגה להגיד לילדים כשהגיע הזמן לישון. נתנאל לא ויתר ושאל את המטפלת של אחותו הקטנה אשר הסבירה לו ש ''"איששאיש החול הרשעהנורא מגיע כשילדים לא הולכים לישון, זורה חול בעיניהם עד שהן ויוצאותיוצאות מחוריהן ואז לוקח את העיניים בשק ומאכיל בהן את ילדיו".''
 
נתנאל זוכר שלילה אחד הסתתר בחדר אביו על מנת לראות את מעשיו של איש החול. קופליוס עבד לייד האח והוציא "חומרים בוהקים" מתוך האש, ואז צר מהם בפטיש דמויות פנים ללא עיניים. למראה המעשים המבעיתים נתנאל צרח והתגלה., קופליוסוקופליוס דחףאיים אותועליו אל תוך האח וביקש לזרוקשיזרוק גחלים לעיניו, אך אביו התחנן כי יורשה לו לשמור על עיניו ונתנאל התעלף. שנה לאחר מכן, באחד מהביקורים הבאים של קופליוס נהרג אביו בפיצוץ מסתורי, אלא שהכוויות בפניו נעלמו לפני הקבורה. בעקבות התקרית קופליוס נעלם בלי להשאיר זכר.
 
כעת נתנאל מאמין שסוחר נודד בשם ג'וזפה קופולה שהגיע לעיר הוא לא אחר מאשר איש החול הנורא. טראומת ילדותו של נתנאל נוגעת לליבה של קלרה, אהובתו, אך היא משוכנעת שהאימה היא פרי דמיונו בלבד ודוחקת בו להפסיק לחשוב על קופליוס/קופולה. נתנאל משתכנע בצדקתה ומניח לפחדיו.
 
נתנאל חוזר ללימודים. ביתו נמצא מול ביתו של פרופסור בשם ספאלנזאני, אשר מיודד עם קופולה, הסוחר הנודד אשר קריאתו ברחובות שוב ושוב "עיניים יפות, עיניים יפות!" מחרידה את נתנאל עד שהואשלבסוף הוא מבין שהכוונה היא למשקפיים ומשקפות. הוא קונה ממנו משקפת כדי שיצליח להציץ באולימפיה, ביתו של הפרופסור: מצד אחד הוא מתרשם ממנה עמוקות, ומצד שני מבטה הקבוע ועמידתה של אולימפיה ללא ניע מטרידים אותו.
 
נתנאל מחליט להציע נישואין לאולימפיה, אך כשהוא מגיע לביתה הוא מוצא עצמו בעיצומו של מאבק בין ספאלנזאני לקופולה, שנלחמים על אולימפיה ומתווכחים מי מהם יקח את העיניים ומי את המנגנון המכני. מתברר שאולימפיה לא היתה אלא [[אוטומטון]], ולא נערה בשר ודם. קופולה, המתגלה כעת כקופליוס, מנצח במאבק, ונמלט עם הגוף חסר החיים וחסר העיניים. למראה עיניה של אולימפיה המוטלות על הרצפה, פונה נתנאל לחנוק את הפרופסור ובעקבות זאת מאושפז בבית חולים לחולי נפש. לסיפור האוטומט הייתה השפעה נרחבת על החברה, כאשר אוהבים רבים בדקו האם נשותיהם הן בובות או נשים בשר ודם.
שורה 41 ⟵ 38:
הופמן מקפיד כל העת שלא להכריע בין אותן תפיסות מנוגדות: מצד אחד נמצאת קלרה, ששמה (מוארת") רומז ל[[עידן האורות]]. על פי תפיסה זו, איש החול אינו אלא מעשיית ילדים וכל האירועים שנתנאל זוכר לא התרחשו במציאות, אלא רק בדמיונו. מול תפיסה זו עומדת פרשנותו של נתנאל עצמו, שמייצגת את העמדה הרומנטית, ביחוד ה[[רומנטיקה]] הגרמנית האפלה, שעל פיה ישנם דברים שאינם נתפסים בשכל ושאותם אין המדע יכול להסביר, ואף על פי כן הם קיימים.
 
[[זיגמונד פרויד]] הקדיש מאמר לדיון בסיפור וטבעבו עבורוהוא מונחדן מיוחדבמושג בשם "[[האלביתי|האל-ביתי]]" - תחושה בלתי נוחה המתעוררת למראה משהו מוכר אך בו זמנית זר.
 
הדמות של קופליוס/קופולה יכולה להיחשב כדמות אמיתית, אך גם כמטאפורה, המייצגת את הצד האפל בתוך נתנאל.
שורה 67 ⟵ 64:
 
== תרגום לעברית ==
הסיפור תורגם לעברית בפעם הראשונה בשנת 1986 בתרגומה של נילי מירסקי, בספר "קדירת הזהב וסיפורים אחרים" (ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד).
הסיפור תורגם לעברית על ידי הוצאת הקיבוץ המאוחד ונכלל בספר [https://www.kibutz-poalim.co.il/erzahlungen?gclid=CjwKCAjw7rWKBhAtEiwAJ3CWLMYgp2E33qlSIIMBubqjmrlZxDndQAvaC_Wr42hrD807bWUb4wtldBoCnr8QAvD_BwE "סיפורי הופמן"]הכולל חמישה סיפורים מאת המחבר, בתרגום נילי מירסקי.
 
הסיפורבשנת תורגם1983 לעברית על ידי הוצאת הקיבוץ המאוחד ונכללנכלל בספר [https://www.kibutz-poalim.co.il/erzahlungen?gclid=CjwKCAjw7rWKBhAtEiwAJ3CWLMYgp2E33qlSIIMBubqjmrlZxDndQAvaC_Wr42hrD807bWUb4wtldBoCnr8QAvD_BwE "סיפורי הופמן"] הכולל חמישה סיפורים מאת המחבר, אף הוא בתרגום נילי מירסקי ובהוצאת הקיבוץ המאוחד. מהדורה מתוקנת של הספר יצאה בשנת 1990, ושוב ב-2018, בצירוף אחרית דבר מאת נילי מירסקי.
 
הואבשנת מופיע2006 הופיע באנתולוגיה [https://www.am-oved.co.il/מחווה-לשישה-סופרים-של-המאה-התשעעשרה מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה] בהוצאת עם עובד.
 
בשנת 2012 יצא לאור כתוספת לתרגום מחודש למאמרו של פרויד האלביתי, בתרגום רות גינזבורג בהוצאת רסלינג.
הוא מופיע באנתולוגיה [https://www.am-oved.co.il/מחווה-לשישה-סופרים-של-המאה-התשעעשרה מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה] בהוצאת עם עובד.
 
== הערות שוליים ==