איש החול (סיפור קצר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הערות שוליים: הערות שוליים |
Kulli Alma (שיחה | תרומות) סיום העבודה על הערך |
||
שורה 1:
[[קובץ:Hoffmann._E._T._A._(1817).JPG|ממוזער| אוסף הסיפורים ''Die Nachtstücke'' (יצירות ''הלילה''), ברלין, 1817]]
"'''איש החול'''" (1816, בגרמנית: Der Sandmann) הוא [[סיפור קצר]] מסוגת [[ספרות אימה|ספרות האימה]] שכתב [[א.ת.א. הופמן]]. הוא התפרסם בשנת 1817 בספר הסיפורים "''Die Nachtstücke"'' (גרמנית: ''יצירות הלילה'').
שורה 7 ⟵ 4:
הסיפור עוסק באיש צעיר בשם נתנאל, אשר משוכנע כי אחד מחבריו של אביו הוא למעשה איש החול, יצור מהאגדות אשר מבקש לגנוב את עיני הילדים ולתיתן למאכל לילדיו שעל הירח.
לאורך השנים עורר הסיפור עניין רב
== תקציר העלילה ==
נתנאל הוא סטודנט צעיר שרדוף מילדותו במחשבות ופחדים מאדם בשם קופליוס הקשור במות אביו
נתנאל זוכר שלילה אחד הסתתר בחדר אביו על מנת לראות את מעשיו של איש החול. קופליוס עבד לייד האח והוציא "חומרים בוהקים" מתוך האש, ואז צר מהם בפטיש דמויות פנים ללא עיניים. למראה המעשים המבעיתים נתנאל צרח והתגלה
כעת נתנאל מאמין שסוחר נודד בשם ג'וזפה קופולה שהגיע לעיר הוא לא אחר מאשר איש החול הנורא. טראומת ילדותו של נתנאל נוגעת לליבה של קלרה, אהובתו, אך היא משוכנעת שהאימה היא פרי דמיונו בלבד ודוחקת בו להפסיק לחשוב על קופליוס/קופולה. נתנאל משתכנע בצדקתה ומניח לפחדיו.
נתנאל חוזר ללימודים. ביתו נמצא מול ביתו של פרופסור בשם ספאלנזאני, אשר מיודד עם קופולה, הסוחר הנודד אשר קריאתו ברחובות שוב ושוב "עיניים יפות, עיניים יפות!" מחרידה את נתנאל עד
נתנאל מחליט להציע נישואין לאולימפיה, אך כשהוא מגיע לביתה הוא מוצא עצמו בעיצומו של מאבק בין ספאלנזאני לקופולה, שנלחמים על אולימפיה ומתווכחים מי מהם יקח את העיניים ומי את המנגנון המכני. מתברר שאולימפיה לא היתה אלא [[אוטומטון]], ולא נערה בשר ודם. קופולה, המתגלה כעת כקופליוס, מנצח במאבק, ונמלט עם הגוף חסר החיים וחסר העיניים. למראה עיניה של אולימפיה המוטלות על הרצפה, פונה נתנאל לחנוק את הפרופסור ובעקבות זאת מאושפז בבית חולים לחולי נפש. לסיפור האוטומט הייתה השפעה נרחבת על החברה, כאשר אוהבים רבים בדקו האם נשותיהם הן בובות או נשים בשר ודם.
שורה 41 ⟵ 38:
הופמן מקפיד כל העת שלא להכריע בין אותן תפיסות מנוגדות: מצד אחד נמצאת קלרה, ששמה (מוארת") רומז ל[[עידן האורות]]. על פי תפיסה זו, איש החול אינו אלא מעשיית ילדים וכל האירועים שנתנאל זוכר לא התרחשו במציאות, אלא רק בדמיונו. מול תפיסה זו עומדת פרשנותו של נתנאל עצמו, שמייצגת את העמדה הרומנטית, ביחוד ה[[רומנטיקה]] הגרמנית האפלה, שעל פיה ישנם דברים שאינם נתפסים בשכל ושאותם אין המדע יכול להסביר, ואף על פי כן הם קיימים.
[[זיגמונד פרויד]] הקדיש מאמר
הדמות של קופליוס/קופולה יכולה להיחשב כדמות אמיתית, אך גם כמטאפורה, המייצגת את הצד האפל בתוך נתנאל.
שורה 67 ⟵ 64:
== תרגום לעברית ==
הסיפור תורגם לעברית בפעם הראשונה בשנת 1986 בתרגומה של נילי מירסקי, בספר "קדירת הזהב וסיפורים אחרים" (ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד).
הסיפור תורגם לעברית על ידי הוצאת הקיבוץ המאוחד ונכלל בספר [https://www.kibutz-poalim.co.il/erzahlungen?gclid=CjwKCAjw7rWKBhAtEiwAJ3CWLMYgp2E33qlSIIMBubqjmrlZxDndQAvaC_Wr42hrD807bWUb4wtldBoCnr8QAvD_BwE "סיפורי הופמן"]הכולל חמישה סיפורים מאת המחבר, בתרגום נילי מירסקי. ▼
▲
בשנת 2012 יצא לאור כתוספת לתרגום מחודש למאמרו של פרויד האלביתי, בתרגום רות גינזבורג בהוצאת רסלינג.
▲הוא מופיע באנתולוגיה [https://www.am-oved.co.il/מחווה-לשישה-סופרים-של-המאה-התשעעשרה מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה] בהוצאת עם עובד.
== הערות שוליים ==
|