פרדס (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 28:
מסורת, שמופיעה בתיקוני זוהר, דורשת את המילה פרדס כ[[ראשי תיבות]] של המילים '''פ'''שט, '''ר'''מז, '''ד'''רש ו'''ס'''וד. ככל הנראה המקור לראשי תיבות אלו מופיע אצל [[משה די לאון|ר' משה די לאון]] בשלהי המאה ה־13 (אשר יש המייחסים אליו את חיבור ספר הזוהר): {{ציטוטון|כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ר' משה די ליאון|שם=שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה|מו"ל=ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64|שנת הוצאה=}}}}}} בסדר זה, על פי פרשנות זו, על הלומד להתקדם בלימוד התורה – בתחילה עליו להתעמק בפשוטו של הכתוב, לאחר מכן להבין דברי רמז המצויים בו, לאחר מכן ללמוד דברי דרש, ורק בשלב האחרון (אליו מגיעים רק יחידי סגולה) הוא רשאי להתעסק בדברי סוד. בשל הסיבה הזו יש המקפידים בחוגים הדתיים למנוע לימוד [[קבלה]] ועיסוק בתורת הסוד לפני גיל 40.
 
הראשון מבין פרשני המקרא היהודים שהביא בביאורו לתורה את ארבעת הרבדים האלו יחד היה [[הרמב"ן]] בשלהי [[המאה ה-13|המאה ה־13]].{{מקור}}
 
רבדים אלו מכונים "'''ארבעת חלקי הפרדס'''":