עלייה לתורה – הבדלי גרסאות

 

===קריאות בימי חול===

* '''[[שני וחמישי]]''' – ב[[יום חול|ימי חול]] רגילים בימי שני וחמישי (כשלא חל שום מועד אחר) קוראים בתפילת שחרית את תחילת הפרשה של שבת הבאה. קריאה זו מתחלקת לשלושה עולים, אין בה מפטיר ולא הפטרה.

* '''שחרית של [[תענית]]''' – בימי תענית (למעט [[יום כיפור]] ו[[תשעה באב]]) קוראים בתפילת שחרית את פרשת [[מידות הרחמים|י"ג מידות]]. קריאה זו מתחלקת לשלושה עולים, אין בה מפטיר ואין בה הפטרה. ב[[נוסח איטליה]] נוהגים ב[[י"ז בתמוז]] לקרוא את כל פרשת העגל (הסמוכה לפרשה הרגילה שקוראים) מפני שעניין שבירת הלוחות שייך ליום זה. ב[[תשעה באב]] קוראים קטע מ[[פרשת ואתחנן]] והפטרה מ[[ספר ירמיהו]].

* '''מנחה של תענית''' – ב[[תפילת מנחה]] של התעניות קוראים את פרשת י"ג מידות, כמו בשחרית, והיא מתחלקת לשלושה עולים, אחרון העולים קורא את ההפטרה של התעניות. בתשעה באב קוראים את אותה פרשה כמו בתעניות הרגילות. לאחר קריאת התורה במנחה נהגו בני אשכנז לקרוא במנחה את הפטרת דרשו ה' בהמצאו, העוסקת בקריאת ה' אל העם (על ידי הנביא ישעיהו) לחזור בתשובה. אך בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, ישנם קהילות שלא נהגו להפטיר{{הערה|[http://www.yahadoot.net/item.asp?id=973&cid=16> סעיף כ"ג]}}, וישנם קהילות שנהגו להפטיר, וקוראים את הפטרת 'שובה ישראל'{{הערה|{{תנ"ך|הושע|יד|ב}}}} שבספר הושע, מלבד [[צום גדליה]] שבו קוראים את הפטרת 'דרשו ה' בהמצאו'. משום שבשבת הסמוכה לצום (שבת שובה) קוראים את הפטרת 'שובה ישראל' ולא רוצים שיקראו פעמיים בשבוע את אותה הפטרה.{{הערה|{{סרוגים|הרב חננאל זייני|צום גדליה: תזכורת להלכות התענית|54575-צום-גדליה-תזכורת-להלכות-התענית|8 בספטמבר 2013}}}}