קיצוניות ורדיקליזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ תקלדות
שורה 8:
המונח רדיקליות שונה משמעותית מהמונח קיצוניות. בעוד שרדיקליות משמעותה שינוי של מצב מהשורש, קיצוניות על פי רוב מתייחסת לשוליים החברתיים. בעוד שקיצוניות לרוב מתנגדת לפשרות, גורמים רדיקליים עשויים לתמוך בפשרות וויתורים.
 
תפיסה רדיקלית איננה בהכרח קיצונית ותפיסה קיצונית איננה בהכרח רדיקלית. במצב בו הגישה הרווחת על פי ה[[קונצנזוס]] היא שצריך לשנות את המצב הקיים, תפיסה אשר תתמוך בהשארת המצב כמו שהוא תתפסתיתפס כקיצונית. רדיקליות יכולה להיות נחלת הקונצנזוס בעוד שקיצוניות מעצם הגדרתה היא רחוקה מהקונצנזוס.
 
שני המונחים הללו מתייחסים לרוב לתיאור גישות פוליטיות. אך שניהם משמשים גם צרכים אחרים בשפה. לדוגמה, החלפה של כל הריהוט בחדר מסוים הוא מעשה רדיקלי מכיוון שחל שינוי מהשורש במראה החדר.
שורה 21:
חלק מהחוקרים דוחים את הרעיון שקיימת [[פילוסופיה]] של קיצוניות. כך למשל, אמר [[ג'רום הימלשטיין]]: "במקרה הטוב, אפיון זה אינו אומר דבר על האנשים להם מודבקת תווית זו. במקרה הרע, מצייר המונח תמונה מוטעית". קיימת טענה על כך שהניסיון לתייג אדם, קבוצה או פעולה כ"קיצוניים" מהווה, לעיתים קרובות, טכניקה לקידום מטרה פוליטית – בעיקר על ידי [[ממשלה|ממשלות]] המחפשות להגן על המצב הקיים, או על ידי [[צנטריזם|צנטריסטים]] פוליטיים. במקרים אחרים הקיצוניות נדחית תוך שימוש בכשל הלוגי [[אד טמפרנטיאם]]. הפילוסופית [[איין ראנד]] הבחינה כי בפוליטיקה, המילה "קיצוני" הפכה [[מילה נרדפת]] ל"רשע" ללא קשר לתוכן העניין, וכי הרע הוא לא הדבר שלגביו הינך קיצוני אלא עצם העובדה שהינך קיצוני, כלומר עקבי, לגביו. באותו נושא אמר [[בארי גולדווטר]]: "ברצוני להזכירכם כי קיצוניות בהגנת החירות איננה תכונה רעה. והרשו לי להזכירכם עוד כי מתינות ברדיפת הצדק איננה מעלה טובה."
 
בדרך כלל, אנשים בעלי תדמית של קיצוניים אינם רואים את עצמם ככאלו באופן כללי, אלא נוטים לראות את הצורך בפעולות קיצוניות במצבים מיוחדים. ארגונים קיצוניים והתומכים בהם נוטים להצדיק את אמצעיהם הקיצוניים (בייחוד אלה שכוללים [[אלימות]]) על ידי האימרההאמירה: "ההבדל בין [[טרור|טרוריסט]] ל[[לוחם חופש]] הוא באיזה צד אתה נמצא".
 
טענה נוספת גורסת שקיצוניות היא מונח תלוי זמן, שמשתנה בהתאם לנסיבות ובהתאם למקובל באותה עת.