טירת קוונל'יס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ החלפות ( לידיים, לוויילס) |
||
שורה 20:
|תאריך בנייה=[[1093]]
|תאריך הריסה=}}
'''טירת קוונל'יס''' (ב[[וולשית]]: '''Castell Cefn-llys'''; "רכס האחוזה") הייתה [[טירה]] שהוקמה על ידי ה[[נורמנים]] בעת [[הכיבוש הנורמני של אנגליה|הפלישה
קוונל'יס הוקמה על ידי משפחת מורטימר האנגלו-נורמנית לראשונה כטירת עץ ובמאה ה-13 כטירת אבן, היא שימשה כמרכז שלטוני לאדונות על מחוז מיילינד' (Maelienydd) ההיסטורי. הטירה נכבשה והושמדה על ידי כוחות וולשים תחת [[ל'ואלין אפ גריפיד']] ב-[[1262]], אך חזרה
==היסטוריה==
[[קובץ:Map of Cefnllys.svg|280px|ממוזער|תרשים רכס הטירה כיום]]
[[קובץ:Castle Bank.jpg|280px|ממוזער|מבט לכיוון צפון לעבר רכס הטירה שלמרגלותיו נהר הלית'ון]]
בראש הגבעה המכונה '''סלע הטירה''' (בוולשית: Craig y Castell) או '''שיפוע הטירה''' (באנגלית Castle Bank), נמצאו עדויות ל[[מבצר גבעה]] קדום מ[[תקופת הברזל]] במתחם בשטח כ-10 [[הקטאר]]. טירת קוונל'יס החלה את דרכה כטירת עץ וסוללות אדמה שהוקמה על ידי האציל האנגלו-נורמני ראלף מורטימר במהלך הפלישה הנורמנית לווילס, ונבנתה בין 1092 ל-1095. מיקומה האסטרטגי של הטירה במרכז [[הספר הוולשי]] והרכס הגבוה בשילוב עיקול נהר הלית'ון שהקיף אותה שהעניקו לה הגנה רבה, הפכו אותה למעוז שלטון חשוב של [[הספר הוולשי|אדונות הספר]] של משפחת מורטימר.
שמה הקדום של הטירה היה '''דיניית'ון''' (בוולשית: Dinieithon) שמשמעו "מבצר נהר הליית'ון" (מוולשית עתיקה: ''דין'' מבצר ולית'ון על שם הנהר). שם זה שימש ככל הנראה את המבצר הקדום ששכן במקום לפני הפלישה הנורמנית וגם את הטירה הנורמנית בשנותיה הראשונות עד שבשלב כלשהו שמה שונה לקוונל'יס. דיניית'ון שימש גם את שמה של האזור המנהלי האזורי (הקומוד) של מחוז מיליניד' הקדום.
בשנת 1242 הוקמה טירת אבן בדופן הצפוני של הרכס ובאותה תקופה נוסדה גם עיירת קוונל'יס הסמוכה. חיזוק הביצורים והקמת טירת האבן היו בתגובה לתהפוכות הכוח שנבעו בצפון ויילס לאחר מותו של [[ל'ואלין הגדול]] ב-1240, שהובילו את ראלף דה מורטימר (ראלף מורטימר השני) לבסס ולחזק את עמדתו לאורך הגבול. לאחר המערכה של [[הנרי השלישי, מלך אנגליה|הנרי השלישי]]
בנובמבר [[1262]] כוח וולשי קטן הצליח לכבוש את הטירה מידי סגנו של רוג'ר מורטימר, הטירה הועלתה באש ונבזזה והודעה על נפילתה נשלחה לל'ואלין ומורטימר. אדונויות הספר גייסו צבא גדול תחת רוג'ר מורטימר שצעד לכבוש מחדש את הטירה ולשקם אותה, משהגיע לטירה צבאו של ל'ואלין הקיף אותו והחל מצור בן שלושה שבועות כנגד הטירה כשביצורייה הרוסים ולכוח המגן אספקה מועטה. תחת תנאים קשים אלו נכנע מורטימר ול'ואלין הרשה לצבאו לסגת מהטירה, לאחר מכן כוחותיו של ל'ואלין השלימו את הריסת ביצורי הטירה כדי לשלול מהאנגלים את העמדה האסטרטגית, ועזבו את המקום להמשך המערכה נגד האנגלים. בספטמבר [[1267]] חתמו ל'ואלין והנרי השלישי על [[הסכם מונטגומרי]] שהעניק לל'ואלין רשמית את תואר [[נסיך ויילס]] וביסס רשמית את [[נסיכות ויילס]] תחת הכתר האנגלי. אומנם קוונל'יס נותרה מחוץ לתחום ההשפעה הישירה של נסיכות ויילס, היא נחשבה בכל זאת לחלק מאזורים תחת שליטה וולשית עקיפה, אם זאת מורטימר הורשה לחזור לאדמותיו ולבנות מחדש את הטירה (כל עוד הוא מכיר בשליטתו של ל'ואלין).
שורה 37:
בשנים שלאחר ההסכם רוג'ר מורטימר שב לטירתו ושיפץ את ביצוריה באופן נרחב. בשלב זה הוא הקים מערך ביצורים נוסף ומשמעותי יותר בדופן הדרומית של הרכס, ל'ואלין שהרשה לאדוני הספר לחזור לאדמותיהם ולשקמם, ראה בביצורים החדשים מעשה לא חוקי ומתריס כנגד הסכם מונטגומרי. בשנת [[1273]] כתב ל'ואלין מכתב ל[[אדוארד הראשון, מלך אנגליה|אדוארד הראשון]], הוא התלונן בין היתר על הביצורים החדשים ואיים לפעול בעצמו עם תנאי ההסכם לא ישמרו. שורה של מעשים דומים ואווירה של חוסר אמון בין הנסיכות הוולשית לכתר האנגלי ואדוני הספר, הובילו ב-[[1275]] לכך של'ואלין הפסיק לשלם דמי חסות לכתר האנגלי, מה שהוביל את אנגליה למערכה נרחבת לכיבוש ויילס בין 1277 ל-1283 וביטול דה פקטו של נסיכות ויילס.
בשנת 1282 ר'וג'ר מורטימר נפטר והוחלף על ידי בנו אדמונד ברון מורטימר השני, ובשנת 1294 יורש העצר הוולשי מאדוג אפ ל'ואלין מרד יחד עם כוחות ולשים נאמנים כנגד השלטון האנגלי
בשנים 1356-1357 הטירה עברה שיפוץ נרחב, עם תחילת מרד [[אווין גלינדור]] ב-[[1400]] קוונל'יס הייתה תחת שליטת הכתר האנגלי והוצב בה כוח מגן כנגד המערכה של הכוחות הוולשים. למרות שהטירה הייתה מוגנת היטב ועם אספקה מרובה, מכתב מ-[[1405]] של רי'צרד, ברון גרי מקודנור הרביעי, ציין ששטחי אחוזת קוונל'יס נכבשו ונבזזו על ידי הכוחות הוולשים, אך לא ברור עם מדובר גם בטירה. אחרי המרד חשיבותה האסטרטגית של הטירה החלה לדעוך, ב-[[1425]] עם מותו של [[אדמונד מורטימר, רוזן מארץ' החמישי]], עברה הטירה לידי בן דודו [[ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק]] ששיקם את הטירה ומינה מושל מטעמו לניהול האחוזה המרוחקת. עלייתו לכס המלוכה של [[אדוארד הרביעי, מלך אנגליה|אדוארד הרביעי]] בנו של ריצ'רד, הפכה את הטירה והאדמות לבעלות הכתר, בשלב זה ככל הנראה כבר פסקה מלהיות בשימוש פעיל ומצבה הדרדר. ב-[[1493]] הוגדרה כבר במצב חצי הרוס ובשטר מכירה משנת [[1687]] הוגדרה כבר במצב הריסות מוחלט.
| |||