לא תחנם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות)
Erel Segal (שיחה | תרומות)
שורה 66:
* טענה זו מנוגדת להלכה המציינת בפירוש את הסיבה לאיסור השכרת שדות - מלבד איסור "לא תחנם", יש גם הפקעת השדה ממעשרות,<ref name=":0" /> וזה קיים גם במכירה לזמן. בנוסף, ההלכה אוסרת למכור עץ או פירות המחוברים לקרקע, וזו מכירה לזמן - עד שימותו העץ או הפירות.<ref>[[חזון איש]] כד ד</ref>
 
4. האיסור חל רק על [[שבעת העממים]], או על גויים עובדי [[עבודה זרה]]. אבל אין איסור למכור למוסלמים ישמעאלים. {{ציטוטון|לאו ד'לא ישבו בארצך' לעניין חניה בקרקע - על גויים עובדי עבודה-זרה דווקא... אבל לישמעאלי, עניין דירת קרקע לא נאמר|}} <ref>הרב [[רפאל מיוחס]], מזבח אדמה דף יב עמ' א-ב</ref>. {{ציטוטון|יש לומר דישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה, ודינם כגר תושב, ומותר לתת להם חניה בקרקע|}}.<ref name=":2">הרב קוק, [[משפט כהן]] (ענייני ארץ ישראל) סימן נח.</ref> ולדבריו, זו אחת הסיבות שלא תיקנו היתר מכירה בזמן התלמוד: {{ציטוטון|<nowiki>מפני שבימיהם היה קשה למצוא נכרי שאינו עובד עבודה זרה... ואם יזדמן כזה, לא רצו להשתמש בזה, משום דאתי לאיחלופי [= עלול להתחלף בנכרי עובד עבודה זרה]. אבל בזמן הזה, דשכיח הוא באומות שלמות ב"ה, אין חשש</nowiki>|}}.<ref name=":2" />
 
* טענה זו תלויה במחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד<ref name=":1" /> בעניין [[גר תושב]]: לדעת הרמב"ם, גר תושב הוא רק מי שקיבל על עצמו לקיים את שבע מצוות בני נוח בפני בית-דין של ישראל, וקבלה זו אפשרית רק בזמן שה[[שנת היובל|יובל]] נוהג. אולם הראב"ד השיג עליו וכתב {{ציטוטון|איני משוה לו בישיבת הארץ|}}, ומכאן הסיק [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], שבכל הדינים הנוגעים לישיבה בארץ-ישראל אין צורך בקבלה בפני בית-דין, אלא מספיק שהגוי אינו עובד עבודה זרה, ולכן ניתן להתייחס למוסלמי כאל גר תושב.<ref name=":2" />