לא תחנם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות)
Erel Segal (שיחה | תרומות)
שורה 73:
 
* טענה זו תלויה במחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד<ref name=":1" /> בעניין [[גר תושב]]: לדעת הרמב"ם, גר תושב הוא רק מי שקיבל על עצמו לקיים את שבע מצוות בני נוח בפני בית-דין של ישראל, וקבלה זו אפשרית רק בזמן שה[[שנת היובל|יובל]] נוהג. אולם הראב"ד השיג עליו וכתב {{ציטוטון|איני משוה לו בישיבת הארץ|}}, ומכאן הסיק [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], שבכל הדינים הנוגעים לישיבה בארץ-ישראל אין צורך בקבלה בפני בית-דין, אלא מספיק שהגוי אינו עובד עבודה זרה, ולכן ניתן להתייחס למוסלמי כאל גר תושב<ref name=":2" />. רבנים אחרים בדורו חלקו על דעה זו: [[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב]] כתב שמוסלמי אינו גר תושב, כי לא קיבל על עצמו גרות בפני בית-דין של ישראל: {{ציטוטון|<nowiki>מאי מהני דלא פלח? (= מה זה מועיל שאינו עובד עבודה זרה?) סוף סוף, גוי הוא, ולא גר תושב!</nowiki>|}}<ref>שו"ת משיב דבר ב נו</ref>. וה[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון אי"ש]] כתב שאינו גר תושב כי אמונתו סותרת את התורה: {{ציטוטון|אם יש לו דעות כוזבות, והוא משועבד לדעותיו, אף שאין בהן עבודה זרה ממש וגם הוא שומר שבע מצוות מצד היושר, שאינו ראוי לקבלו לגר תושב - הרי הוא באיסור לא תעשה, ובאיסור ישיבה, וקרינן בהו 'פן יחטיאו' בכפירותם|}}<ref>חזון איש שביעית כד ב-ג</ref>.
5. האיסור אינו חל על נכרי שממילא כבר יש לו קרקע בארץ ישראל: {{ציטוטון|<nowiki>יש לומר, שבגוי שבלאו הכי יש לו חניה בקרקע, אין התוספת שמוסיפים עליה עתה אסורה מהתורה. ויותר נכון לפי זה לבחור בגוי שכבר יש לו קרקע בארץ ישראל. אף על גב שיש לומר, שאם יקנה ממנו ישראל הקרקע הקודמת, אז הלא תצא החניה מתחת ידו, ונמצא אז שבקרקע זו הנמכרת לו כעת ניתנה לו חניה בקרקע, מכל מקום יש לומר ד"בתר השתא אזלינן" [=הולכים אחרי המצב הנוכחי], ועכשו הוא אינו נותן לו חניה בקרקע, שהרי כבר יש לו מקודם</nowiki>|}}<ref>הרב קוק בשם הרב זלמן שך, שבת הארץ מבוא אות יב</ref>.
 
==ראו גם==