מצע מנותק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות)
Erel Segal (שיחה | תרומות)
שורה 6:
מקורות ההתר לגדל במצע מנותק נמצאים בתלמוד.
 
מכמה מאמרים* בתלמוד ניתןהבבלי ללמודנאמר, שהלגבי כמה [[מצוות התלויות בארץ]], שהן נוהגות בעציץ נקוב מן התורה, ונוהגות ב[[עציץ שאינו נקוב]] [[דאורייתא ודרבנן|מדרבנן]] בלבד. בעניין ה[[שמיטת קרקעות|שמיטה]] לא נזכרה הבחנה בין עציץ שאינו נקוב לעציץ נקוב, אולם לפי רוב האחרונים, גם מצווה זו נוהגת בעציץ שאינו נקוב מדרבנן בלבד. להרחבה ראו: [[עציץ שאינו נקוב]].
=== עציץ שאינו נקוב ===
* בתלמוד הירושלמי נדונה השאלה, האם מצוות התלויות בארץ נוהגות בצמחים הגדלים בתוך הבית (ולא בשדה)? שאלה זו בלתי תלויה בשאלת העציצים, כי אפשר לזרוע בתוך הבית גם בקרקע (בזמנם רוב הבתים לא היו מרוצפים). נאמר שם, ש[[איסור ערלה]] נוהג גם בתוך בית, מצוות [[תרומות ומעשרות|תרומות מעשרות]] אינן נוהגות בתוך בית, ולגבי שמיטה יש ספק אם היא נוהגת בתוך בית או לא.
מכמה מאמרים בתלמוד ניתן ללמוד, שה[[מצוות התלויות בארץ]] נוהגות בעציץ נקוב מן התורה, ונוהגות ב[[עציץ שאינו נקוב]] [[דאורייתא ודרבנן|מדרבנן]] בלבד. בעניין ה[[שמיטת קרקעות|שמיטה]] לא נזכרה הבחנה בין עציץ שאינו נקוב לעציץ נקוב, אולם לפי רוב האחרונים, גם מצווה זו נוהגת בעציץ שאינו נקוב מדרבנן בלבד. להרחבה ראו: [[עציץ שאינו נקוב]].
{{טבלה מוסתרת|כותרת=הרחבה|תוכן=
 
=== בית לעומת שדה ===
בתורה, המצוות התלויות בארץ מתייחסות לצמחים הגדלים בשדה. בתלמוד התחילו להתייחס לשאלה, מה דינם של צמחים הגדלים בתוך הבית? שאלה זו בלתי תלויה בשאלת היחס לעציצים, כי אפשר לזרוע בתוך הבית גם בקרקע (בזמנם רוב הבתים לא היו מרוצפים). התשובה שונה למצוות שונות: {{ציטוטון|אילן שנטעו בתוך הבית - חייב בערלה, ופטור מן המעשרות, ובשביעית צריכא [ספק]|{{ויקיטקסט|ירושלמי ערלה א ב}}}}. הסיבה היא, שבערלה נאמרה המילה ארץ, {{ציטוטון|וְכִי תָבֹאוּ אֶל '''הָאָרֶץ''', וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ|{{ויקיטקסט|ויקרא יט כג}}}}, ובמעשרות נאמרה המילה שדה, {{ציטוטון|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא '''הַשָּׂדֶה''' שָׁנָה שָׁנָה|{{ויקיטקסט|ויקרא יד כב}}}}, ובשמיטה נאמרו שתי המילים:
 
שורה 16 ⟵ 15:
 
הרמב"ם לא ציין כלל את דין הזריעה בבית. בעל [[פאת השולחן]] הכריע שבזמן הזה ששמיטה אינה נוהגת אלא [[מדרבנן]], יש להקל בספק זה של הירושלמי, ולכן זריעה בבית מותרת.{{הערה|1=סימן כ' בית ישראל סוף סעיף קטן נ"ב.}} אולם ה[[חזון איש]]{{הערה|חזון איש שביעית כב א}} והרב [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|1=מנחת שלמה ח"א סימן נ"א ס"ק ז'}} העירו שכיוון שעיקרה מן התורה, יש להחמיר. הראי"ה קוק התלבט בדבר, ופסק שאין להקל שלא במקום הפסד.{{הערה|[[שבת הארץ]] קונטרס אחרון סעיף ג}} והרב [[שאול ישראלי]] הורה להקל רק במלאכות מדרבנן ורק אם מצטרפת סיבת היתר נוספת, כגון מלאכות דרבנן על ידי גוי.{{הערה|"קטיף שביעית", עמ' 101.}} זאת כיוון שלדעתו, מצוות עשה של השבתה חלה גם בבית, ורק מצוות לא-תעשה של איסור מלאכה מוגבלת לשדה.
}}
 
בימינוכשזורעים מקובלבעציץ-שאינו-נקוב להקלהנמצא בזריעהבתוך רקבית, כששתיהספק הסיבותהוא להקלבדין באותדרבנן, יחד:והכלל זורעיםבמצב בעציץזה שאינוהוא נקובלהקל. לכן, הנמצא בתוך בית. לאמותר מתיריםבשביעית זריעהלזרוע בעציץ שאינו נקוב הנמצא בשדה,בתוך או זריעה בקרקע הביתבית.{{הערה|הרב [[יהודה הלוי עמיחי]], "קטיף שביעית", בהוצאת מכון התורה והארץ ה'תש"ס, עמ' 370--372}}
=== עציץ שאינו נקוב בתוך בית ===
בימינו מקובל להקל בזריעה רק כששתי הסיבות להקל באות יחד: זורעים בעציץ שאינו נקוב, הנמצא בתוך בית. לא מתירים זריעה בעציץ שאינו נקוב הנמצא בשדה, או זריעה בקרקע הבית.{{הערה|הרב [[יהודה הלוי עמיחי]], "קטיף שביעית", בהוצאת מכון התורה והארץ ה'תש"ס, עמ' 370--372}}
 
== פרטים מעשיים והלכתיים ==