ויקיפדיה

סוכרת מסוג 1 – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור להמערכת החיסונית
מ קישורים פנימיים, ויקיזציה, הגהה, הלבשת קישורים עירומים
שורה 1:
{{מחלה
|שם=סוכרת מסוג 1
|תמונה=[[קובץ:Blue circle for diabetes.svg|250px|הסמל הבינלאומי למחלת הסוכרת]]
|כיתוב=הסמל הבינלאומי למחלת הסוכרת
|InfoMed=
שורה 21:
לחולים בסוכרת יש שני מצבי קצה הפוכים: מצב של '''עודף גלוקוז בדם''' ([[היפרגליקמיה]]), שנוצר לרוב מכמות לא מספקת של אינסולין בדם, ומצב של '''מיעוט גלוקוז בדם''' ([[היפוגליקמיה]]) שנוצר לרוב כתוצאה מכמות גבוהה מדי של אינסולין בדם.
 
בישראל כ-90% מהחולים בסוכרת הם חולי '''[[סוכרת מסוג 2]]''' וכ-10% '''סוכרת מסוג 1''',{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=המרכז הלאומי לבקרת מחלות|כתובת=https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Chronic_Diseases/Diabetes/Pages/default.aspx|כותרת=״סוכרת״|אתר=|תאריך=}}}} והיא סיבת המוות הרביעית בשכיחותה (2010).{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=הכנסת:מרכז המידע והמחקר|כתובת=http://www.chemitec.co.il/images/stories/news/sukeret_in_israel.pdf|כותרת=ריכוז נתונים על הסוכרת בישראל (2010)|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-09-28|archive-date=2014-08-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20140829132656/http://www.chemitec.co.il/images/stories/news/sukeret_in_israel.pdf|dead-url=yes}}}}
 
== היסטוריה ==
מחלת ה[[סוכרת]] ידועה עוד מימי קדם, והיא תועדה עוד משנת 100 לפנה"ס ב[[יוון העתיקה]], ואובחנה כמחלה שכרוכה בהטלת [[שתן]] מוגברת וצמאון, מצב שבו המים זורמים בגוף ישר למוצא ומכאן שמה ביוונית Diabetes שפירושו "לעבור דרך" שניתן על ידי ארטאוס מקפדוקיה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Konstantinos Laios,1 Marianna Karamanou,1 Zenia Saridaki,2 George Androutsos1|שם=Aretaeus of Cappadocia and the first description of diabetes|כתב עת=HORMONES 2012, 11(1):109-113|קישור=https://www.researchgate.net/profile/Marianna_Karamanou/publication/221981946_Aretaeus_of_Cappadocia_and_the_first_description_of_diabetes/links/00b4952bb25ec0281f000000.pdf}}}} מאוחר יותר הוסף המונח [[wiktionary:mellitus|mellitus]] שפירושו ״מתוק כדבש״ אולם הגורם לה התגלה רק בסביבות תחילת [[המאה העשריםה-20]].
 
חלקו של ה[[לבלב]] בסוכרת התגלה בשנת [[1889]] על ידי יוזף פון מרינג ואוסקר מינקובסקי, שגילו שכלבים שמגופם הוסר הלבלב פיתחו את תסמיני הסוכרת, ומתו תוך זמן קצר. ב-1910 העלה סיר אדוארד אלברט שרפלי שייפר את ההשערה שהסוכרת נגרמת ממחסור בגוף בחומר כימי יחיד. לחומר ההיפותטי הוא קרא "[[אינסולין]]".
שורה 45:
{{הפניה לערך מורחב|ערך = [[אינסולין]]}}
 
[[אינסולין]] הוא [[הורמון]] המופרש מתאי בטא ב[[איי לנגרהנס]] שב[[לבלב]] אל [[מחזור הדם]]. לאינסולין כמה תפקידים בגוף כמו עידוד של [[תא]]ים ל[[מיטוזה|התחלק]] ול[[התמיינות תאים|התמיין]]. בהקשר של סוכרת יש לאינסולין תפקיד מרכזי והוא שליטה ברמת ״חומרי המזון" ב[[דם]]. הריכוז של חומרי מזון בדם, כגון [[סוכרוז|סוכר]], [[שומן|שומנים]] ו[[גופי קטון]] (חומרי מזון הנוצרים מפירוק לא מלא של שומנים, בעיקר במצבים של חוסר חמור ב[[גלוקוז]]בגלוקוז בתאים) נשלט על ידי האינסולין בשתי דרכים עיקריות:
* הראשונה היא ב[[כבד]]. האינסולין מעכב את ייצור הסוכר בכבד מחומרי מוצא ופירוק [[גליקוגן]] (רב-סוכר שמשמש [[חומר תשמורת]] עיקרי לאנרגיה בגוף האנושי) ומעודד את ייצור הגליקוגן מ[[גלוקוז]]מגלוקוז.
* השנייה היא בתאי ה[[שומן]] וה[[שריר]]. בתאים אלה אינסולין מעודד את הכנסת הגלוקוז לתוך התאים על ידי הגדלת כמות הנשאים שמעבירים גלוקוז על [[קרום התא|קרומי התאים]] ובכך מאפשר הכנסת יותר גלוקוז לתוך התאים ומקטין את כמותו בדם. בנוסף, בתאים אלה אינסולין מעודד את ייצור השומן ומעכב את פירוקו.
אינסולין הוא ההורמון המרכזי המשפיע על איזון רמת הגלוקוז בדם, אבל הוא אינו היחיד. [[הורמון|הורמונים]] נוספים משפיעים על רמות הגלוקוז בדם בדרכים שונות ואף משפיעים על רמת האפקטיביות של האינסולין. בין ההורמונים הנוספים ניתן לציין הורמוני דחק ([[דחק|סטרס]]) כגון [[אדרנלין]] [[קורטיזול|וקורטיזול]], שפעולתם מביאה לעליה בתנגודת לאינסולין, הורמונים נוספים המופרשים [[לבלב|מהלבלב]] כגון [[סומטוסטטין]] [[אמלין|ואמלין]] ([[:en:Amylin|Amylin]]), הורמונים המיוצרים ב[[בלוטת התריס]] וכן [[הורמון גדילה|הורמוני גדילה]] שונים. ריבוי ההורמונים וההשפעות ההדדיות שלהם הוא חלק מרכזי בקושי להגיע לאיזון אצל חולי סוכרת, ודרך הפעולה של חלק מהמנגנונים האחראים על כך טרם הובהר לחלוטין {{מקור}}.
שורה 124:
 
=== תסמינים ===
טרום האבחון הרפואי והטיפול, כל תסמיני הסוכרת קשורים לרמות גבוהות של סוכר בדם ([[היפרגליקמיה]]).
 
כאשר ריכוז הסוכר בדם עולה מעל הרמה הנורמלית, הוא חודר ל[[שתן]], ואז ה[[כליה|כליות]] מפרישות [[מים]] כדי למהול את כמויות ה[[גלוקוז]]הגלוקוז. לכן, אחד התסמינים הראשונים להופעת המחלה הוא מתן עודף שתן, כולל באמצע הלילה. תסמינים נוספים כוללים [[צמא]] מופרז, תחושת רעב מופרזת, עייפות ו[[ירידה במשקל]] המתרחשת אצל חולי '''סוכרת מסוג 1''' כתוצאה מפירוק של שומנים וחלבונים.
 
תסמינים נוספים הם טשטוש ראייה, נטייה לנמנום, [[בחילה|בחילות]] או כאבי בטן, עור יבש וזיהומי עור, תחושת גירוד באיברי המין,{{הערה|1=[http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=4996 סימפטומים סוכרת סוג 1], אתר [[כמוני]]}} ירידה בסיבולת במהלך [[פעילות גופנית]], [[נוירופתיה]], ופגיעות ל[[זיהום (רפואה)|זיהומים]].
 
== סיכונים וסיבוכים ==
'''סיבוכי הסוכרת''', על סוגיה השונים, מתחלקים לשניים: סיבוכים בטווח הארוך (שנים) כתוצאה ממצב ממושך של '''יתר גלוקוז בדם ([[היפרגליקמיה]])''' וסיבוכים '''בטווח הקצר''' שנובעים בעיקר ממצב של '''מיעוט גלוקוז בדם ([[היפוגליקמיה]])''' שמתרחש לרוב בעקבות טיפול תרופתי ב[[אינסולין]] או תרופות אחרות. סיבוך אפשרי נוסף בטווח הקצר הוא מצב של היפרגליקמיה חמורה שיכולה להוביל ל[[חמצת קטוטית סוכרתית]] (בעיקר אצל חולי סוכרת מסוג 1) או ל[[מצב היפרגליקמי היפראוסמולרי]] (בעיקר בחולי סוכרת מסוג 2).
 
===היפוגליקמיה===
{{הפניה לערך מורחב|היפוגליקמיה}}
[[קובץ:GlucaGen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זריקת [[גלוקגון]] לטיפול ב[[היפוגליקמיה]] חמורה. במצב של היפוגליקמיה קלה, יהיה די בצריכת [[סוכר]]ים במאכל או משקה, או צריכת טבליות [[גלוקוז]].]]
'''[[היפוגליקמיה]] (מיעוט גלוקוז בדם)''' היא מצב רפואי מסכן חיים והסיבוך '''המיידי''' ביותר אצל חולי סוכרת. במצב זה, רמת [[גלוקוז|הגלוקוז]] בדם יורדת במהירות מתחת לערכים הנורמליים,{{הערה|רמת הגלוקוז הנורמלית בדם מוגדרת באופן משתנה, אך מקובל להתייחס למצב של רמת גלוקוז בדם מתחת 70mg/dl ולעיתים מתחת ל50mg/dl.}} דבר המוביל למגוון סימפטומים הכוללים בלבול, טשטוש, [[ערפול וחוסר הכרה|איבוד הכרה]], [[פרכוס אפילפטי|התקף אפליפטי]] ואף מוות. בחלק מהמקרים יתווספו גם [[רעב|תחושת רעב]], [[רעד (נוירולוגיה)|רעד]], [[זיעה|הזעה]] [[חולשה|וחולשה]].{{הערה|{{Cite news
| url = https://www.niddk.nih.gov/health-information/diabetes/preventing-diabetes-problems/low-blood-glucose-hypoglycemia
| title = Low Blood Glucose (Hypoglycemia) {{!}} NIDDK
שורה 145:
הסיבה הנפוצה ביותר לנפילת רמת הגלוקוז בדם היא [[מינון יתר]] של תרופות המורידות את רמת הגלוקוז בדם כגון [[אינסולין]] ו[[סולפוניל-אוראה|סולפוניל]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.wjgnet.com/1948-9358/full/v6/i1/30.htm|כותרת=World Journal of Diabetes - Baishideng Publishing|אתר=www.wjgnet.com|תאריך_וידוא=2016-10-21}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Robert W. Schrier|שם=The Internal Medicine Casebook: Real Patients, Real Answers|מו"ל=Lippincott Williams & Wilkins|שנת הוצאה=2007-01-01|קישור=https://books.google.ca/books?id=zbuKcQwh2b0C&pg=PA119#v=onepage&q&f=false}}}} וגורמים רבים נוספים הכוללים: תזונה, פעילות גופנית, שתיית [[משקה חריף|אלכוהול]] וגורמים נוספים.
 
הטיפול בהיפוגליקמיה מתבצע באמצעות אכילת מזון בעל [[מדד גליקמי|ערך גליקמי]] גבוה (לרוב סוכרים פשוטים או טבליות [[גלוקוז]]). במקרים חמורים, או במקרים בהם החולה איבד את ההכרה, ניתן לטפל בהיפוגליקמיה באמצעות זריקת ההורמון [[גלוקגון]].
 
במרבית המקרים חולי סוכרת ירגישו בסימפטומים המוזכרים לעיל, אבל כ-17% מהם מפתחים לאורך השנים רגישות מופחתת למצבים של רמת גלוקוז נמוכה בדם הקרויה Hypoglycemia Unawareness. הדבר מתרחש כתוצאה ממקרי היפוגליקמיה חוזרים ונשנים ומוביל לכך שחלק מהסימפטומים אינם מופיעים כלל, או מופיעים בצורה מופחתת, גם כאשר רמת הגלוקוז בדם נמוכה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.diabetesnet.com/diabetes-control/low-blood-sugars/hypoglycemia-unawareness|כותרת=Hypoglycemia Unawareness {{!}} Diabetesnet.com|אתר=www.diabetesnet.com|תאריך_וידוא=2016-10-21}}}}
שורה 151:
=== היפרגליקמיה ===
{{הפניה לערך מורחב|היפרגליקמיה}}
'''[[היפרגליקמיה]] (עודף גלוקוז בדם)''' הוא הסימפטום השכיח ביותר אצל חולי סוכרת טרום-האבחנה והטיפול וגם לאחריה. הסימפטומים הראשונים של היפרגליקמיה כוללים צמא, רעב, עייפות, בלבול וראייה מטושטשת אבל יכולים להגיע, במקרה של היפרגליקמיה חמורה, להזיות, איבוד כושר הדיבור, [[אובדן הכרה]] ומוות.
 
היפרגליקמיה מתרחשת לרוב משתי סיבות אפשריות: הראשונה, אכילת כמות גדולה מדי של סוכרים (לרוב בצורת פחמימות) ביחס לכמות האינסולין שהוזרקה או בתזמון שאינו תואם את מהירות הספיגה של האוכל. השנייה, רמה נמוכה של אינסולין בדם או תנגודת-אינסולין חריפה כתוצאה ממחלה, פציעה או זיהום, דחק (סטרס) ונוכחות של הורמונים נוגדי-אינסולין.
שורה 160:
 
===סיבוכים בטווח הארוך===
הסוכרת היא סיבת המוות הרביעית מבין סיבות המוות בישראל.{{הערה|בריאות 2013. המרכז הלאומי לבקרת מחלות ואגף המידע, משרד הבריאות. פרסום 354, 2014}} כ-70-78% ממקרי [[גפיים|קטיעות הגפיים]], כ-44% מטיפולי ה[[דיאליזה|הדיאליזה]] וכ-13% ממקרי ה[[עיוורון|העיוורון]] בישראל קשורים בסוכרת. לאורך זמן, רמה גבוהה של גלוקוז בדם (היפרגליקמיה) גורמת לשינוי בדפוסי זרימת הדם ובמבנה כלי הדם ויכול לגרום למצבים רפואיים רבים:
* '''[[טרשת עורקים]]''' - רובד טרשתי מצטבר על דפנות העורקים, מקשיח אותם ואף חוסם אותם. בעורקים הקטנים הדפנות ניזוקים ועלולה להיות דליפת דם לרקמות. הטרשת עלולה לגרום למחלות לב, ל[[שבץ]], ל[[נמק]] בכפות הידיים והרגליים, ואף ל[[אימפוטנציה]].
* '''[[רטינופתיה]]''' – סוכרת היא הגורם הראשי ל[[עיוורון]]לעיוורון בעולם המערבי. רמות הסוכר הגבוהות גורמות להרס הרשתית ועיוות במבנה של כלי הדם בה.
* '''[[כליה]]''' – סוכרת היא הגורם העיקרי ל[[אי-ספיקת כליות]] סופנית, בעיקר בעקבות סיבוך - '''[[סוכרת כלייתית]]''' המאלצת את החולה לעבור [[דיאליזה]]. הנזק הוא ליחידה התפקודית של הכליה, ה[[נפרון]].
* '''עצבים''' – סוכרת עלולה לגרום נזק לכל אחד ואחד מהעצבים בגוף הנמצאים מחוץ ל[[מערכת העצבים המרכזית]], מכיוון שחילוף החומרים של הגלוקוז איננו תקין, ובשל אספקת הדם הלקויה, נזק זה גורם לאבדן תחושה, תחושת עקצוץ, שיתוק ופגם בתפקודים שונים של מערכת העצבים.
* '''[[רגל]]''' – סוכרת היא הסיבה העיקרית לכריתת רגל בעולם המערבי. ברגל סוכרתית מחזור הדם לעיתים אינו טוב, העור יבש, ועלול להיות מצופה בקשקשים. במצב כזה נמצאת רגלו של החולה בסיכון להיווצרות פצע או כיב שאינו מחלים. אחד מהגורמים המגבירים את הסיכון הוא העובדה שאצל חולי סוכרת רבים נפגעים עצבי תחושה ברגליים. במצב הזה, במקרה של פגיעה בכף הרגל, אין החולה מרגיש כי נפגע. הוא לא חש תחושות של כאב, חום או קור, הגורמות לאדם בעל תחושה תקינה לסגת מגירויים מזיקים. חולה סוכרת שידרוך על מסמר לא ירגיש זאת בחלק מהמקרים, וכך נוצרים יותר פצעים ברגליו. בנוסף לכך, גם כלי הדם בגפיים של חולי הסוכרת פגועים ולכן זרימת הדם לפצע ירודה ומגיע פחות חמצן. כמות מספקת של חמצן היא הכרחית להחלמה מהירה של הפצע. כמו כן, מגיעים פחות תאי דם לבנים, וגם זה מעכב את ריפוי הפצע. כתוצאה נוצרים יבלות וכיבים. בהמשך עלולים להתפתח זיהומים, דלקות ובצקת הרקמה, הגורמים הפרעה נוספת באספקת הדם וחוזר חלילה. לכן במקרים רבים אפילו פצעים פשוטים מזדהמים, ויכולים להתפתח לכיבים רציניים בכף הרגל ולנמקים.
שורה 183:
במעקב רפואי שוטף ניתן לעקוב גם אחרי רמת [[המוגלובין מסוכרר]] (Hb<sub>A1c</sub>). מדובר בחלבון הנוצר כאשר גלוקוז נקשר להמוגלובין בכדוריות הדם. מכיוון שאורך חייה של כדורית דם הוא כ-120 יום, המוגלובין מסוכרר משמש מדד מצוין לרמות הסוכר ב-3 החודשים האחרונים.
 
איזון מוצלח אצל חולי סוכרת הוא מאבק בלתי פוסק בניסיון לשמור את רמת הגלוקוז בדם תקינה ולהימנע ממצבים של [[היפרגליקמיה]] ו[[היפוגליקמיה]]והיפוגליקמיה ולשמור על איזון טוב ככל הניתן על מנת למנוע סיבוכים ארוכי-טווח. הדבר מורכב עוד יותר עקב כמות הגורמים הידועים (והלא ידועים) המשפיעים על מדדים אלה, הכוללים תזונה, פעילות גופנית, דחק נפשי, וסת (אצל נשים) ואפילו מזג האוויר. ההתמדה הנדרשת למעקב וטיפול בסוכרת יכול אף להשפיע על מצבו הנפשי של החולה לאורך זמן ולהוביל למצב של שחיקה.{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.diabetes.co.uk/emotions/diabetes-burnout.html
| title = Diabetes Burnout - What is Diabetes Burnout
שורה 189:
}}}}
 
מחקרים רחבי היקף (ה-[[:en:Diabetes_Control_and_Complications_Trial|DCCT]] בסוכרת סוג 1, שכלל 1441 נבדקים, וה-[[:en:United_Kingdom_Prospective_Diabetes_Study|UKPDS]] בסוכרת סוג 2, שכלל 5102 נבדקים) הוכיחו שטיפול מוגבר בסוכרת, השואף לאיזון נורמלי ככל האפשר של רמת הגלוקוז בדם, מוריד את הסיכון לחלק מסיבוכי הסוכרת בצורה דרמטית.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://www.niddk.nih.gov/about-niddk/research-areas/diabetes/dcct-edic-diabetes-control-complications-trial-follow-up-study/Documents/DCCT-EDIC_508.pdf|כותרת=The Diabetes Control and Complications Trial and Follow-up Study|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-09-28|archive-date=2016-12-03|archive-url=https://web.archive.org/web/20161203012907/https://www.niddk.nih.gov/about-niddk/research-areas/diabetes/dcct-edic-diabetes-control-complications-trial-follow-up-study/Documents/DCCT-EDIC_508.pdf|dead-url=yes}}}} אולם, בטיפול אינטנסיבי גוברת הסבירות ל[[היפוגליקמיה]]להיפוגליקמיה ולכן יש נטייה לצוות הרפואי לכוון את החולים להשיג ערכי גלוקוז בדם גבוהים מאשר אצל אדם בריא. הערך המדויק אליו יש לכוון נתון במחלוקת.
 
=== יעדי הטיפול וערכי מטרה ===
שורה 196:
* רמות גלוקוז טרום ארוחה הנעות בין 70–130 מ"ג לד"ל
* רמות גלוקוז לאחר ארוחה (שעה-שעתיים לאחר ארוחה) שהן פחות מ-180 מ"ג לד"ל
* חשוב לציין שבשנתבשנת 2008 פורסמו [הנחיות זהירות יותר{{הערה|1={{קישור כללי|כותרת=Joint Statement from ACC, ADA and AHA Revises Recommendations for Glycemic Targets for Some Patients: American Diabetes Association®|כתובת=https://web.archive.org/web/20170207031452/http://www.diabetes.org/newsroom/press-releases/2008/joint-statement-from-acc-ada-aha.html|תאריך=7 הנחיותבפברואר זהירות יותר]2017|תאריך_וידוא=2021-09-29|אתר=web.archive.org}}}} בעקבות ממצאי מחקרים (ACCORD, ADVANCE and VADT) שמצאו העדר תועלת או אף עליה בתמותה במטופלים בטיפול התרופתי המוגבר. ערך HBA1C האופטימלי שנמצא במחקר על קשר לתמותה כללית בבני 50 שנים ומעלה שנטלו יותר מתרופה אחת לסוכרת הוא 7.5%-8%.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Craig J. Currie, John R. Peters, Aodán Tynan, Marc Evans|שם=Survival as a function of HbA(1c) in people with type 2 diabetes: a retrospective cohort study|כתב עת=Lancet (London, England)|כרך=375|עמ=481–489|שנת הוצאה=2010-02-06|doi=10.1016/S0140-6736(09)61969-3|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20110121}}}}
 
=== טיפול באינסולין ===
שורה 205:
רמות האינסולין בגוף התקין מורכבות ממרכיב בסיסי (בזאלי) השומר על רמה קבועה כל הזמן, ומרכיב "בולוסי" היוצר קפיצה ברמות אינסולין בהתאם למזון שאנחנו אוכלים ורמת הגלוקוז בדם. כדי לחקות התנהגות זו פותחו אינסולינים סינתטיים השואפים לשמור על רמה קבועה לאורך זמן (לבמיר, [http://www.lantus.com לנטוס]) ואינסולינים שרמתם עולה ויורדת בצורה מהירה מאוד (נובורפיד, הומולוג, [http://www.apidra.com אפידרה]). עדיין נעשה גם שימוש בסוגי אינסולין ישנים יותר כמו אינסולין רגיל (Regular) ואינסולין בעל טווח בינוני (NPH).
 
הקושי המרכזי באיזון רמת הגלוקוז בדם קשור לאופן שבו פועל הלבלב. בעוד שאצל האדם הבריא הלבלב מגיב באופן מיידי לאוכל ולשינויים ברמת הגלוקוז בדם, אצל חולה הסוכרת יכולות להתרחש שתי טעויות מרכזיות: טעות בכמות האינסולין המוזרקת ביחס למזון הנצרך, בעיקר [[פחמימה|פחמימות]] (מצב שיכול להוביל ל[[היפוגליקמיה]]להיפוגליקמיה או ל[[היפרגליקמיה]]להיפרגליקמיה) או טעות בתזמון, שכן בניגוד ללבלב שהתגובה שלו מיידית, לאינסולין המוזרק מתחת לעור לוקח זמן להספג, כתלות במיקום ההזרקה, בחום, בפעילות וגורמים נוספים.
 
רוב החולים עושים שילוב בין זריקות של אינסולין לטווח-ארוך (פעם או פעמיים ביום) עם מספר זריקות אינסולין לטווח-קצר (לפני האוכל או על מנת לטפל ב[[היפרגליקמיה]]בהיפרגליקמיה).
 
חלק מחולי '''הסוכרת מסוג 1''' עושים שימוש ב[[משאבת אינסולין]], המחוברת אל החולה ומזליפה אינסולין קצר-טווח ברמות קטנות לאורך כל היום ובכך מחליפה את הצורך בזריקות אינסולין ארוך-טווח. השימוש במשאבה עדיין דורש מהמשתמש לעקוב אחרי רמת הגלוקוז בדם ולהפעיל ״בולוסים״ של אינסולין קצר-טווח בעת האוכל.
שורה 220:
}}{{קישור שבור}}}}
 
בשנת [[2018]] התפרסם מחקר המציג לראשונה אפשרות לטיפול תרופתי יעיל לסוכרת נעורים.{{הערה|{{ידיעות אחרונות|מוטי גל|תקווה לחולי הסוכרת: תרופה במקום זריקה|2643793|3 יוני 2018}}}} אחד ממובילי המחקר הוא [[פרופ' איתמר רז]], יו"ר ה[[מועצה הלאומית לסוכרת]].
 
==תזונה ופעילות גופנית==
שורה 228:
אכילת [[פחמימה|פחמימות]], ובמידה מופחתת יותר [[חלבון|חלבונים]], משפיעה באופן ישיר על רמת הגלוקוז בדם. לכן, [[ספירת פחמימות]] והתאמת הטיפול בהתאם, בשילוב עם אכילת מזון בעל [[מדד גליקמי|ערך גליקמי]] נמוך, שאינו מעלה את רמת הגלוקוז בדם במהירות, מומלצים לחולי סוכרת.
 
ההמלצה המקורית של איגוד הסוכרת האמריקאי משנת 1994 ש-60-70% מצריכת הקלוריות היומית תבוא מפחמימות הפכה לבעייתית, כאשר יותר ויותר מחקרים מראים שחולי סוכרת יכולים לשפר באופן משמעותי את האיזון שלהם ולהוריד את הסיכוי לאירועים [[היפוגליקמיה|היפוגליקמיים]], על ידי [[דיאטה דלת-פחמימות]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פרופ' רם וייס|כתובת=http://media.wix.com/ugd/0c2ffb_a615f2c73fab4b50a4f655535aa26441.pdf|כותרת=מגזין מאוזנים אביב 2016|אתר=|תאריך=}}}}
 
ב-[[2013]] [[שוודיה]] הייתה המדינה הראשונה ששינתה את [[תזונה|ההמלצות התזונתיות]] שלה להמליץ על דיאטה דלת-פחמימות ועשירה בשומן.{{הערה|{{Cite news
שורה 248:
}}}}
 
משקאות [[משקה חריף|אלכוהוליים]] משפיעים על רמת הגלוקוז בדם, וצריכתם יכולה להוביל [[היפרגליקמיה|להיפוגליקמיה]] או היפרגליקמיה וצריכתם איננה מומלצת לחולי סוכרת.
 
=== פעילות גופנית ===
שורה 275:
==ראו גם==
* [[סוכרת]]
* [[סוכרת מסוג 2]]
* [[האגודה הבינלאומית לסוכרת]]
* [[האגודה לסוכרת נעורים]]
שורה 296 ⟵ 295:
* {{הארץ|חוליו וינשטיין|איך ניתן לפרוץ את מעגל הקסמים של הסוכרת וההשמנה|1.2736896|8 באוקטובר 2015}}
* {{כל-זכות|סוכרת}}
* {{ישראל היום|אילן גטניו|יש תקווה: התרופה לסוכרת מסוג 1 קרובה מאי פעם|350891|26 בינואר 2016 01:06}}
* {{ynet|רוני ארליכמן|"אני ילדה רגילה, רק עם מכשיר קטן על היד"|5043666|16 בנובמבר 2017}}
* [https://www.ranlevi.com/2020/07/07/osim-refua-type1-diabetes/ סיפור חמוץ-מתוק – על סוכרת נעורים], ב[[פודקאסט]] עושים רפואה
* {{ישראל היום|בת חן אפשטיין אליאס|פעמיים סוכר|519991|8 בצמבר 2017}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סוכרת_מסוג_1"