קירואן – הבדלי גרסאות

נוספו 237 בתים ,  לפני 3 חודשים
היהודים הראשונים הגיעו לקירואן מאזור [[קירנאיקה]] ב[[לוב]] של ימינו מיד עם הקמתה, וגל מתיישבים יהודים נוסף הגיע אליה בסוף [[המאה ה-7]]. תקופת הזוהר של הקהילה החלה מסוף המאה ה-8 ונמשכה עד לתחילת המאה ה-11, דהיינו מתחילת שלטונם של האע'לבים ועד לשלטון החאפיזים{{הערה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=33&letter=K#82 האנציקלופדיה היהודית]}}. בעיר שכנו [[בית כנסת]], [[ישיבה]], [[בית קברות]] ("Jabanet Lihoud"), מוסד ל[[גמילות חסדים]] ומוסדות נוספים. יהודי העיר עמדו בקשר עם [[ישיבת פומבדיתא]] ועם [[ישיבת סורא]] בבבל במזרח, כל עוד אלה תפקדו, ועם קהילות יהודיות ב[[ספרד]] במערב.
 
בשנת [[880]] ביקר [[אלדד הדני]] בעיר ותיאר באוזני הקהילה המקומית את מסעותיו. הוא ריתק את מאזיניו גם ב[[עברית]] השגורה בפיו, והביא עמו מקבץ דינים שנהגו לטענתו בקרב השבטים האבודים. אלו נראו תמוהים בקרב אנשי קירואן, אולם משנשלחו לרב [[צמח בן חיים]] ב[[סורא]] הוא ניסה ליישבם. רבנים אחרים, ובהם ה[[מהר"ם מרוטנברגמרוטנבורג]] ובעלי ה[[תוספות]], לא גילו גישה אוהדת דומה{{דרושה הבהרה|סיבה=המהר"ם מרוטנבורג ובעלי התוספות חיו בתקופה מאוחרת יותר. אם הכוונה לעמדתם ביחס לאלדד הדני, אין לה רלוונטיות לערך}}. יהודי בשם [[יצחק בן שלמה הישראלי]] שימש כ[[רופא]]ם האישי של השליט האע'לבי האחרון ושל השליט הפאטימי הראשון, והוא עמד בקשר עם רב [[סעדיה גאון]] בתחילת המאה ה-10. עוד נודע שמו של [[דונש בן תמים]], רופא ו[[פילולוג]] בן העיר, ששימש גם הוא כרופא בחצר הפאטמית. משך כל התקופה הזו הייתה קירואן מרכז לימוד [[תלמוד]]י נודע, ויהודי העיר עמדו בקשר בנושאי הלכה עם [[רב שרירא גאון]] ועם [[רב האי גאון]].
 
רבי [[יעקב בן נסים]] שימש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] קירואן בסוף המאה ה-10, ונפטר בשנת 1006. בשנת 1005 בערך הגיע [[חושיאל בן אלחנן|רבי חושיאל]] לקירואן מ[[איטליה]], ושימש כראש הישיבה לאחר פטירתו של רבי יעקב בן ניסים, בשנת [[1006]]. לאחר פטירתו של רבי חושיאל, מילא את מקומו בנו [[רבנו חננאל]] עד שנפטר בשנת 1057. לאחריו כיהן [[רבנו נסים]], בנו של רבי יעקב בן נסים עד סגירת הישיבה באותה שנה. באותה תקופה למד בקירואן גם [[הרי"ף]]. הכיבוש הבדואי ב-[[1057]] גרם להתמעטות מספרם של היהודים ולסגירת הישיבה. סופה המוחלט של הקהילה בא לה ב-[[1270]], כאשר נאסר על לא-מוסלמים להתגורר בעיר, והיהודים הוכרחו לעוזבה או להתאסלם.
993

עריכות