דקדנס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
עד מהרה החלו להתייחס לדקדנס כאל זרם ב[[אמנות]] ובעיקר ב[[ספרות]]. במונח זה השתמשו (במובנו השלילי) כדי לתאר את שיריו של [[שארל בודלר]], שירים המתארים [[פסימיות]] ומרה שחורה, [[חרדה]] וייאוש. זרם זה היה נחלתו של המעמד הבורגני והמשכיל, אשר לאחר תקופת השגשוג והפריחה באירופה ובעיקר בצרפת החל לחוות תחושות שיממון (ב[[צרפתית]] "ennui" - מושג יסודי בחוויית הדקדנס).
 
הדקדנס נוטה תמיד אחר האלמנט החולני, המנוון, השולי וה"מוקצה". זרם זה שהחל ב[[צרפת]] עם שיריהם של [[תאופיל גוטייה]], [[שארל בודלר]], [[סטפן מאלארמה]], [[פול ורלן]] ו[[ארתור רמבו]] ועם הרומאן "À rebours" (יצא לאור בעברית בשם "להפך") מאת [[וויסמנס|ק.ז'.הויזמאנסוריס-קרל הויסמנס]], שהפך "נושא הדגל" של הדקדנס, התפשט ב[[צרפת]] (עם [[מרסל פרוסט|פרוסט]] ואחריו [[אנדרה ז'יד|ז'יד]] ו[[ז'אן ז'נה|ז'נה]]) ובאירופה התיכונה והמערבית כולה, למשל: [[גבריאלה ד'אנונציו|ד'אנונציו]] ב[[איטליה]] ("העונג"), [[אוסקר ויילד]] ב[[אנגליה]] ([[תמונתו של דוריאן גריי]]), [[תומס מאן]] ב[[גרמניה]] ([[מוות בוונציה]], [[הר הקסמים]]).
 
== ראו גם==