מרטין (חברה לייצור כלי נגינה) – הבדלי גרסאות

מ
(דיוקים, השלמות וסגנון)
מ (בוט החלפות: הייתה)
בשנת 1838 עבר מפעל הייצור לעיר נאזארת ("[[נצרת]]") ב[[פנסילבניה]], שם הוא פועל עד היום. במפעל נמצא גם [[מוזיאון]] לתולדות החברה, המציג את חלקה בהיסטוריה של נגינת הגיטרה, ומוכר על-ידי [[המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים]] בארצות-הברית{{הערה|שם=היטלי18}}.
[[קובץ:C.F.Martin Factory38 (clip).jpg|שמאל|ממוזער|246px|תמוכות בתצורת X על הצד הפנימי של לוח התהודה: חידוש של חברת מרטין הנהוג כיום בכל גיטרה אקוסטית כמעט. בלוח השמאלי התמוכות מגולפות על-מנת להקל עוד יותר ממשקלו.]]
במאה ה-19 היו הגיטרות קטנות אף מגיטרות קלאסיות של המאה ה-21, ובעלות מיתרים שזורים מ[[מעיים|מעי]] בעלי-חיים{{הערה|השתמשו בעיקר במעי כבשים ועיזים, ולעיתים גם בשל בקר וסוסים, אך למרות השם האנגלי {{אנג|Catgut}}, לא במעי חתולים.}}, שה[[מתיחות]] שלהם היתההייתה נמוכה והפיקו צליל חלש יחסית. בתקופה שבה [[מגבר|הגברת קול חשמלית]] עדיין לא הומצאה, חולשה זו הקשתה על שילוב גיטרות בתזמורות ובלהקות של כלי-נגינה אחרים. חברת מרטין הייתה בין חלוצי פיתוח הגיטרה האקוסטית המודרנית, המצוידת במיתרי מתכת בעלי מתיחות חזקה בהרבה, ומפיקה צליל רם וצלול, שהשפיע רבות על התפתחות [[מוזיקה פופולרית|המוזיקה הפופולרית]]. הגדלת מתיחות המיתרים פי שניים ויותר הצריכה שינויי תכנון ובנייה רבים. בשנות ה-60 של המאה ה-19, כאשר גיטרות באירופה עשו שימוש בתמוכות פנימיות {{אנג|Guitar bracing}} בצורת סולם או מניפה, חברת מרטין הייתה בין מספר בוני גיטרות חלוציים בארצות הברית שחידשו תמוכות פנימיות מוצלבות (X-bracing). תצורה זו מאפשרת מתיחות מיתרים גדולה יותר, ומשמשת כיום בכמעט כל הגיטרות האקוסטיות בעולם{{הערה|שם=היטלי18}}{{הערה|שם=בנט16|Bennett, B. C. (2016). [https://link.springer.com/article/10.1007/s12231-016-9336-0 The sound of trees: wood selection in guitars and other chordophones]. '''Economic Botany''', 70(1), 49-63.|כיוון=שמאל}}.
 
חידוש נוסף של החברה במאה ה-19 היה בהיבט חיוני אחר של מבנה הגיטרה: שיטת חיבור צוואר הגיטרה לגוף. החברה שאלה מתעשיית הרהיטים חיבור חזק יותר בשיטת "[[זנב יונה]]" {{אנג|Dovetail joint}}, שאף היא הפכה לתקן ברוב הגדול של גיטרות אקוסטיות. רק החל מסוף המאה ה-20 עברה חברת [[גיטרות טיילור|טיילור]], ובעקבותיה יצרניות נוספות של גיטרות אקוסטיות, להשתמש בחיבור פשוט יותר מסוג bolt-on הנפוץ בגיטרות חשמליות. אך חברת מרטין ממשיכה לשמור אמונים לחיבור זנב היונה, שלדעתם מעביר טוב יותר את רטט הצליל מצוואר הגיטרה לתבת התהודה.