מרים, אם ישו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של הלוהלומי (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
ביטול גרסה 32308498 של Gilgamesh (שיחה) לאחר הסבר בדף שיחת הערך על השינויים שנערכו מחזיר את הגרסא עם השינויים
שורה 23:
|מחלוקות=
}}
'''מרים הבתולה''' (בלעז '''מריה'''), היאאישה יהודייה שנולדה בערך 20 לפנה״ס, לפי האמונה הנוצרית והמסופר בברית החדשה, [[אם (משפחה)|אמו]] של [[ישו]] אשר [[התעברות|התעברה]] מ[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]], ולכן נותרה ב[[בתולים|בתוליה]]. האמונה בכך היא עקרון יסוד בכמה זרמים נוצריים ו[[דוגמה|דוֹגמה]] בכנסייה ה[[קתולי]]ת. בתום [[היריון|הריונהּ]] [[לידת ישו|ילדה את ישו]], אותו גידלה ולבסוף ראתה בצליבתו. לפי רוב הכנסיות, היא עלתה השמימה בגופה או מתה ואז קמה לתחייה ביום השלישי, כבנה. בין כינוייה המקודשים בנצרות נמנים "'''מרים הקדושה'''", "'''הבתולה הברוכה מרים'''", "'''מרים אם האלוהים'''" וכן '''מדונה''', "גבירתי". מרים היא דמות חשובה ביותר ברוב הזרמים בנצרות.
 
==בתוליה של מרים==
* בתוליה של מרים הם דוגמה ולימודים שאין עליהם עוררין ברוב הזרמים בנצרות: בכנסייה הקתולית, בכנסייה האורתודוקסית וברוב הכנסיות הפרוטסטנטיות. לפי האמונה, מרים הרתה מרוח הקודש ולא ילדה כאישה רגילה אך ילדה באופן בו נשמרו בתוליה.
לבתוליה של מרים שני פירושים דתיים בימינו:
*הטענה שמרים הייתה אם ילדים אחרים <u>לא מקובלת ברוב</u> הכנסיות ואף נחשבת כדבר גידוף, אם כי נטענת על ידי מיעוט בזרמים פרוטסטנטים שמסרבים בהכרת חשיבותה של מרים.
* הגישה הפשטנית טוענת שלפני הריונה הראשון לא התקיימו [[יחסי מין]] בינה לבין בן אנוש, אולם, מבחינה פיזית, בתוליה אבדו עם לידתו של ישו. כמו כן לישו היו אחים נוספים שבן אנוש היה אביהם, ולכן נאלצה לבסוף גם מרים הבתולה לקיים מגע מיני כדרך כל אשה.
*במובן הרחב, הפולחן של מרים (ובתילותה למרות שלימודים אלו כמעט מקובלים בכל העולם הנוצרי) הוא פולמוס מתמשך בין מיעוט מהמסורת הפרוטסטנטית לבין רוב העולם הנוצרי. הכנסייה הקתולית, האורתדוקסית והפרוטסנטית ״הגבוהה״ (הקרובה יותר בתאולוגיה ובליטורגיה לקתולים כמו אנגליקנים או לוטרנים) רואים בעין יפה אדיקות ומסירות למרים. היא דמות חשובה ביותר משום שנבחרה להיות אם בן האלוהים, היא ״ארון הברית״ של הברית החדשה, שכן היא נשאה ברחמה את בן האלוהים ברחמה כמו שבארון הברית שררה נוכחות האלוהים. כפי שדוד יצטדק שרקד לפני ארון הברית (שמואל ב׳, פרק ו׳) כך גם יוחנן המטביל שרקד ברחם אלישבע כשמרים ביקרה אותו בעודה נושאת את בן האלוהים ברחמה. (לוקאס א׳ 40-41). היא ״מלאת החסד״ כפי שדיבר בפיה המלאך גבריאל. חלק מהמשפחה הפרוטסטנטית טוענת מנגד שהיא רק יצור ואין זה מן הראוי להתפלל עליה, שמא יש להתפלל רק לאלוהים ישירות, אף הטחות בגין עבודת אלילים נפוצות עקב זאת ובעקבות איקונות בדמותה - בעוד שקתולים יטענו מנגד שאין הם מתפללים עליה אך מבקשים ממנה להעתיר בעדם בפני אלוהים ולא רואים בה אלוהית חלילה ורואים בעצמם בחומרה עבודת אללים או אמונה תפלה, אלא מאמינים שכפי שניתן לבקש מחבר להתפלל בעדך כך אפשר לבקש מן הקדושים וממרים. הכבוד בנוסף הניתן לדיוקנים של מרים, מוסבר, הוא לא משום שהם בעלי כוחות קסם אבל כדי לכבד את דמותה ולבקש את עתירתה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.newadvent.org/cathen/15459a.htm|כותרת=CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Devotion to the Blessed Virgin Mary|אתר=www.newadvent.org|תאריך_וידוא=2021-10-01}}</ref>
* הגישה המחמירה טוענת שמרים נותרה בבתוליה כל ימיה, וכמו שרוח הקודש התערבה בהריונה, כך התערבה כדי לשמור את בתוליה, אף שנאלצה לקיים מגע מיני וללדת ילדים. קיצוניים אף טוענים שהתנזרה כל חייה, ומסבירים כי אחיו של ישו לא היו אחיו הביולוגיים כי אם אנשים קרובים לו שנקראו אחיו על שום קרבתם אליו.
 
המקורות לסיפור בתוליה של מרים הם: [[הבשורה על פי לוקאס]] ו[[הבשורה על-פי מתי]], המופיעות ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. בבשורהכן, לפיבישעיהו מרקוס,פרק שהואז׳ כתב״לָכֵן הידיִתֵּן המוקדםאֲדֹנָי יותרהוּא לָכֶם אוֹת, לאהִנֵּה מופיעהָֽעַלְמָה כללהָרָה תיאורוְיֹלֶדֶת זה,בֵּן ולכןוְקָרָאת מתקיימתשְׁמוֹ סתירהעִמָּנוּ קשהאֵֽל״. ביןנוצרים מייחסים פסוקים אלה לנבואה על הולדתו של המשיח מעלמה (לפי שלושפרשנות הבשורותנוצרית בנקודהמשמע זובתולה), כיעמנו בלתיאל אפשרימתחייס שנסלהיות בתוליההמשיח שלאלוהי, מריםהראי יחמוקוהוא מסיפורהישות חייוהשנייה של ישוהשילוש ב[[הבשורההקדוש על-פי מרקוס|בשורההאלוהים על-פיהאחד, מרקוס]]ולעשותו בשר ולשכון עמנו, הלכה למעשה, בדמותו של ישוע (ישו).
 
[[הברית החדשה]] (בבשורה על פי מתי) מספרת כי מרים הייתה מאורסת ל[[יוסף הקדוש|יוסף]], אולם היא התעברההרתה בטרםלמרות התייחדו.שלא יוסףידעה סבראת שהיאיוסף. התעברהיוסף מגברהוסבר זר,והודרך וביקשעל לגרשה,ידי אולם התגלות שהייתה לומלאך בחלומו הבהירה לו כי ארוסתו התעברה מרוח הקודש, ולכן אסור לו לגרשה. בתאולוגיההאוונגליונים הנוצריתשל התפתחמתי הסברושל הטועןלוקאס שקיוםבברית מגעהחדשה מינימפרטים הוא ביטוי לחטא הקדמון שהביאהאת ה[[חוהגנאלוגיה]] עלשל בניישו האדםעד ואילודוד מריםהמלך, הביאהואף את גאולתם של בניעד האדם בכך שילדה את ישו ועשתה זאת בלא הזדקקות לחטאהראשון. הניגודההסבר באופייןהתאולוגי שללייחוס מריםהזה וחוההוא הונצחשיוסף במסורתהיה אודותאביו ברכתוהמאמץ של המלאך גבריאל לבתולה בעת ההתגלותישו. על-פי Aveהחוק Mariaהרומי, ("שלוםאימוץ לך,כלל מרים").צירוף לפישל המסורתהמאומץ פנהלשושלת גבריאלשל אלהמאמץ הבתולה- בברכתכך Ave,למשל שהיאהקיסר היפוך[[אוגוסטוס]] סדרנחשב האותיות בשמהבנו של חוה[[יוליוס (Eva). למעשהקיסר]], עדגם עצםאם ימינומבחינה אוסרתביולוגית הכנסייההוא הקתוליתלא עלהיה כמריהבנו. ונזיריההאמונה מגעקיימת מיני,כי והנזירותמרים מצוותגם לשמורהייתה עלמבית בתוליהןדוד. ביתר קפידה ולא לאובדן אף בפעילות חוץ-מינית כמו אימון גופני.
 
אחת הטעויות העולות מן הסיפור בברית החדשה היא ייחוסו של ישו לשושלתו של יוסף, בעלה של מרים (שהיא לכאורה שושלת [[בית דוד]]), כאילו היה יוסף אביו של ישו. האוונגליונים של מתי ושל לוקאס בברית החדשה אף מפרטים את ה[[גנאלוגיה]] של ישו עד דוד המלך, ואף עד אדם הראשון. ההסבר התאולוגי לייחוס הזה הוא שיוסף היה אביו המאמץ של ישו. על-פי החוק הרומי, אימוץ כלל צירוף של המאומץ לשושלת של המאמץ - כך למשל הקיסר [[אוגוסטוס]] נחשב בנו של [[יוליוס קיסר]], גם אם מבחינה ביולוגית הוא לא היה בנו. כיוון שההסבר הזה שנוי במחלוקת, תאולוגים מסוימים קבעו כי גם מרים הייתה מבית דוד.
 
==מרים הקדושה במסורת הקתולית==
למרים הבתולה יש משמעות רבה לנצרות מימי קדם הן במערב והן במזרח. הכנסייה המערבית (דהיינו, קתולית של היום) הקדישה חגים ומועדים לציונה, תפילות מסוימות הן בתפילת השעות, במיסה וכו׳ הכנסיות המזרחיות שמרו על מסורות דומות, אך שונות במעט. התפילה ״ave maria״ או ״שמחי מרים״, לדוגמא, היא מסורת מערבית בעוד שהכנסיות המזרחיות שמרו על תפילות בעלות נוסח שונה. תפילה זאת מרכיבה ברובה את המחרוזת (תפילה קתולית ידועה). התפילה "ave maria" מבוססת ברובה על כתבי הברית החדשה, על דברי המלאך גבריאל ואלישבע:
המסורת ה[[נצרות קתולית|קתולית]] טוענת כי מרים לא מתה, אלא נרדמה לשנת עולמים, ואז הועלתה השמיימה. במקום בו הלכה מרים לישון את שנתה האחרונה על [[הר ציון]] נבנתה כנסיית [[דורמיציון]] (מלטינית - תרדמה). הקתולים מאמינים כי מרים היא מדיאטריקס, כלומר דמות המתווכת בין ישו לבין אנשים במצוקה. המקור לאמונה זו הוא המקרה בו השפיעה מרים על ישו לחולל את נס היין ב[[החתונה בקנה|חתונה בקנה]].
 
''שמחי מרים,''
 
''מלאת החסד, אדוני עמך.''
 
''ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך, ישוע.''
 
''מרים הקדושה, אם האלוהים,''
 
''התפללי בעדנו החוטאים,''
 
''עתה ובשעת מותנו. אמן.''<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.catholic.co.il/?id=2935&cat=&view=article&lang=he&m=|כותרת=Catholic.co.il|אתר=www.catholic.co.il|תאריך_וידוא=2021-10-01}}</ref>
 
 
התפילה העתיקה ביותר למרים "תחת הגנתך״ (Ὑπὸ τὴν σὴν εὐσπλαγχνίαν) משוערת להיות מהמאה השלישית לאחר הספירה, שנת 250 לבערך, תפילה זאת נוכחת גם במזרח וגם במערב.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en-academic.com/dic.nsf/enwiki/963846|כותרת=Sub tuum praesidium|אתר=Academic Dictionaries and Encyclopedias|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-10-01}}</ref> עיקר הלימודים על מרים מסתכמים בחמש דוגמות: הראשונה: בתולות נצחית - מרים הייתה בתולה לפני, בעוד ואחרי שהרתה. השנייה, מרים היא התיאוטוקוס (כפי שהכריזה [[ועידת אפסוס]] ב-[[431]]) - אם האלוהים, שהראי היא אם הישות השנייה של השילוש הקדוש - הבן. השלישית, היא עצמה נהרתה ללא חטא (החטא הקדמון) ברחם אמה חנה. הרביעית, היא עלתה השמיימה גוף ונפש לאחר מותה והחמישית - היא '''הקורידמפטורית''', או השתופה למושיע, משום שהיא חלקה בסבל בנה ובכך השתתפה בישועת האדם, אף שמה עד לתפקידה מר-ים, קרי, ים של מרור. היא '''מדטריקסית - מתווכת''' וזאת שעותרת בין אלוהים לבני האדם ודרכה חסדים ניתנים. משום כך, היא משמעותית מאוד ״בהיסטורית הישועה״ והיא בעלת מקום חשוב בכנסייה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dynamiccatholic.com/rosary/what-catholics-believe-about-mary.html|כותרת=Catholic Beliefs About Mary {{!}} Rediscover the Rosary|אתר=www.dynamiccatholic.com|תאריך_וידוא=2021-10-01}}</ref>
 
לפי המסורת הנוצרית, בברית הישנה (בתורה) היא מנובאת הן בדמויות שהיו ״סוג״ שלה (type) והן בנבואות קונקרטיות. הנבואה הראשונה שהכנסייה מייחסת לה היא זאת בבראשית ג׳, טו׳: ״וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.״ מרים אפוא, היא זאת שעתידה לנצח את השטן, בענוותה היא זאת שתנצח את יהירות השטן. כן, פסוקים נוספים בירמיהו ל״א במיכה ה׳, במשלי, ובחוכמת בן-סירא מיוחסים לה. כן בברית החדשה היא מתוארת בספר ההתגלות שם היא ממשיכה את המשימה הנתנה לה בבראשית ג׳ - בחזון יוחנן מתוארת אישה, הלבושה ב[[השמש|שמש]], ו[[הירח]] תחת רגליה, וסביב ראשה [[כתר]]<nowiki/>ה עשוי שנים עשר כוכבים. מתואר בפרק זה הקונפליקט והנצחון בינה לבין הדרקון, השטן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.newadvent.org/cathen/15464b.htm|כותרת=CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: The Blessed Virgin Mary|אתר=www.newadvent.org|תאריך_וידוא=2021-10-01}}</ref> בין הסוגים (types) של מרים החשובה ביותר היא חווה. כפי שחווה אם כל אדם ביולוגית, כמו כן מרים היא אם לכל עם הנטבלים במובן רוחני.
 
המסורת ה[[נצרות קתולית|קתולית]] טוענת כי מרים לאלאחר מתה, אלא נרדמה לשנת עולמים, ואזתרדמתה הועלתה השמיימה. במקום בו הלכה מרים לישון את שנתה האחרונה על [[הר ציון]] נבנתה כנסיית [[דורמיציון]] (מלטינית - תרדמה). הקתולים מאמינים כי מרים היא מדיאטריקס, כלומר דמות המתווכת בין ישו לבין אנשים במצוקה. המקור לאמונה זו הוא המקרה בו השפיעה מרים על ישו לחולל את נס היין ב[[החתונה בקנה|חתונה בקנה]].
[[ועידת אפסוס]] הכריזה ב-[[431]] כי מרים היא יולדת האל ([[תיאוטוקוס]] {{אנ|Theotokos}}). במאה ה-6 הוסיפו לה את הכינוי ניקופיאה (האלה מנחילת הניצחון). ב-[[1964]] הכריז [[פאולוס השישי]] כי מרים היא אם הכנסייה.
 
הכנסייה הקתולית הקדישה למרים, אם ישו, מספר חגים ומועדים: